מדברים הרבה על חיסונים ואי חיסונים לחצבת, ועל ההשפעה הציבורית של כל החלטה.
ופחות מדברים על החיסונים שהמגזר החרדי חיסן את עצמו ב100 השנים האחרונות.
ההשפעה של חיסון היא שהגוף מצליח להגן על עצמו מול התוקף, ואז הגוף "זוכר" את התוקף והוא יודע להתגונן מולו גם בפעם הבאה. במידה והציבור כולו הצליח להתגונן מול התוקף, אזי הציבור כולו מחוסן, והוירוס/חיידק לא מוצא יותר איפה להשתכן, והוא עשוי להיעלם לחלוטין מהנוף האנושי.
המגזר החרדי שהוא המשך ישיר לעם היהודי שומר התורה והמצוות במשך אלפי השנים, עמד גם הוא בפני התקפות מרובות, במשך כל שנות הגלות, ובמיוחד ב100 השנים האחרונות.
צריך לזכור שהציבור החרדי כיום מורכב מאלו שעמדו בפני האפשרות לשמור שבת ולרעוב, או לחלל שבת ולהרויח כסף. זהו חיידק שתקף בעיקר בארה"ב בתחילת המאה העשרים. הרבה מאוד נתקפו במחלה ונפלו. התחילו לחלל שבת והפסיקו לשמור מצוות. אבל אלו שנשארו הם אלו שלחמו בגבורה, רעבו ללחם והמשיכו לשמור שבת.
כך גם עמדו בני הנוער החרדים בפני החיידק האידיאולוגי שתקף עם הקמת התנועה הציונית ושאר תנועות הנוער החילוניות במאה הקודמת, רבים רבים נשרו כי לא עמדו בפני הפיתוי להצטרף לבניית הארץ, ל"עולם ישן עד היסוד נחריבה". ובפני חיידקי הספרות המעניינת, ועולם מרתק של שירה עברית, בניית הקיבוצים ועוד ועוד.
הציבור החרדי מורכב מכל אלו שראו הכל, וויתרו.
ואפשר גם לראות את תהליך החיסון שקורה ממש מול עינינו במגזר החוזרים בתשובה, שעזבו הכל וחזרו בתשובה, לא כולם שרדו, חלקם הגדול התחיל לשאול שאלות ולחזור חזרה לדרך האמצע, ובמיוחד הדור השני של החזרה בתשובה שכשמדברים על נהירה גדולה של "יוצאים בשאלה" מדברים למעשה על 70% ויותר של בני החוזרים בתשובה, שלא כולם מסוגלים לחיות את את דרך החיים החרדים. אבל אלו שנשארים? הם חרדים יותר מהאפיפיור. הם מובילים ישיבות ומהלכים משמעותיים במגזר החרדי.
והבחירות האחרונות הוכיחו לרבים שהציבור החרדי נשמע לרבניו, מבחירה. כי מאחורי הפרגוד כל אחד חופשי לצו מצפונו.
אלו שמבשרים על "התפרקות" החברה החרדית, לא מבינים בכלל שמדובר בציבור שעבר חיסון אחרי חיסון. אין כמעט במה לפתות אותו, אלו אנשים שעמדו כבר בצמתים רבים של יכולת לצאת, להשתחרר, להתמתן, להשתלב. ובכל הצמתים הללו, הם בחרו, בבחירה מלאה להתכנס, להקפיד, להחמיר, ולהתבדל.
פטירתם של הרבנים המרכזיים שהובילו את המגזר החרדי, וההתפלגויות החדשות שבאו בעקבות כך – הם רק מבשרים את הבשורה שצמחו כאן ענפים חדשים, ובמשך העשורים הבאים הם יצמחו לעצים גבוהים.
הכוח החרדי שראינו בבחירות האחרונות, הוא כוח כפול ממה שהיה לפני שני עשורים (יהדות התורה ב1996 מנתה כ98,000 קולות, ו2015 כבר מנתה 210,000 קולות). וב2035 היא תמנה הרבה יותר מ420,000 קולות, שהרי כבר היום ישנם כ300,000 תלמידים בחינוך החרדי. ושני שליש מהם הם ממגזר מצביעי יהדות התורה. והמספר הזה מתייחס רק לגילאי יסודי-תיכון.
(ובירושלים? סביר להניח שבעוד עשור השאלה לא תהיה בין מועמדים ברצף שבין חילונים-דתיים-חרדים, אלא בין שני מועמדים חרדים ואולי יצטרפו גם מועמדים ערבים.)
ולעומת הדורות הקודמים שהיה עדיין במה לפתות את החרדים שיעזבו את הדת, כיום מחסן הנשק ריק. החרדים כבר מחוסנים מפני לעג, רדיפה, השמצה. ובואו נדבר גם על עוני, רבים חושבים שהעוני יוציא את החרדים מגטו, ומצד שני הם מגלים פעם אחר פעם שיש כאן ציבור ענק שחי בעוני מבחירה. מבחירה.
מי שמשלה את עצמו שהמגזר משתלב/מתמתן/מתפרק, כשחסידות גור מונה כ10,000 משפחות, והליטאים מונים 40-50 אלף משפחות. עומד למצוא את עצמו בעוד שני עשורים מול חסידות גור עם כ20,000 משפחות, ומגזר ליטאי עצום בן כ100,000 משפחות שעברו "התפרקות" לכמה קבוצות שיובילו מגמות שונות בתוך המגזר הליטאי.
אז מה הפיתרון?!
קודם כל צריך להגדיר את הבעיה. מי שעצם קיומה של החברה החרדית מהווה עבורו בעיה, שירד כבר עכשיו מהארץ, כי קשה יותר להגר בגיל מבוגר.
מי שמבין שהעם היהודי שומר התורה והמצוות חוזר לשגשג, והבעיה שלו היא רק כמה פגמים תרבותיים – צריך לעבוד יחד עם המגזר על "שיפור וקידום" ולא על "לחולל שינוי". כי מול ציבור שעבר כולו חיסון – אין מי שיצליח עליו.
