ראיתי פחות או יותר את החומר בעד ואת החומר נגד.
סופו של דבר איני ביולוג ואין לי ידע מדעי מקיף בשלל התחומים המדעיים המשיקים למחקר האבולוציה.
בפרקטיקה היומיומית אדם שאינו יודע רפואה ניגש לרופא. אם דברי הרופא אינם מוצאים חן בעיניו הוא יכול לשמוע אבחנה או אופן טיפול מרופא אחר. אך במקרה של חילוקי דעות או אף סתירה בין הרופאים, על פי מה הוא מחליט?!
על פי כלל הכלים התבוניים שלו – העומדים לפניו לשמשו: מיהו הרופא, מה הוותק שלו, מהם הסיכונים, במקרים מסויימים – האם אין לרופא אינטרס חיצוני וכו'. ובסופו של דבר מי מחליט בסיפור שלו, לאיזה מן הרופאים להישמע?!
הוא עצמו! ללא ידע מקצועי וללא כלים מדעיים!
ועתה עלינו לבחון מה ההגיון בהחלטה משונה שכזו, שאדם מחליט מי הרופא שלו?!
ה"היגיון" שאני מוצא הוא – שאדם בוחר תמיד כיצד לפעול (מבלי להיכנס לשאלת הדטרמניזם, כך היא בוודאי התחושה) ובסופו של דבר התבונה שלו היא שמובילה אותו ולאו דווקא הידע.
בנושא זה, אישית, התבונה שלי מורה על תכנון תבוני, יש לי פה הרבה שאלות שהתבונה שלי אינה יכולה לקבל את דברי תומכי האבולוציה האקראית, ולכן אני בוחר להסתמך על מתנגדיה. ואני מבחין בזאת בין הטוענים לאבולוציה אקראית לבין הטוענים לתכנון תבוני.
הכשלים הראשיים מבחינתי הם: (אין פה ראיות ולא לינקים, כמו כן השתדלתי לקרוא את טיעוני האבולוציה לכשלים שאני מעלה. התבונה לא השתנתה.)
1. המעבר מדומם לחי (מהמרק הקדמון) שהוא לא מתחום תאוריית האבולוציה עצמה, אך המסקנה עליו בהכרח משפיעה על המשך התהליך. ומעבר מסוג זה אינו מוכר מדעית ואינו מוסבר סבירותית במידה והוא לא נגרם באופן תבוני.
2. העדר שרידים חיים וקיימים של שלבי המעבר (מדובר במלייארדי מוטציות ביניים, מדוע היה על כולם להיכחד באופן מוחלט, האם אכן ציפור עם שיניים יכולה להישרד רק מליוני שנים עד שהיא תפרד לעוף מוחלט ואז תם תפקידה?! תרנגול עם שיניים לא היה שורד טוב יותר מול חתולים רושפי שנאה?!)
3. נושאים שקשורים לייחודו של מין האדם מול מלייארדי אפשרויות ותוצאות, והמשמעות הפילוסופית של הדברים, ועל כך ארחיב בשורות הבאות:
– לאדם יש שימוש תכליתי ומשמעותי בכל מרכיבי ה"יש" בעולם. שמש, ירח וכוכבים. מרבצי זהב וכסף, פחם ונפט ועוד… עולם הצומח. ואף עולם החי עצמו: צמר, חלב, ביצים, סוס לרכב, כלב מאולף, רוב הקיים בעולם מאבד את משמעותו אם לא היה "מתפתח באקראי" מין האדם.
החיות אינן משתמשות בכלום לשימוש תכליתי – כלומר אפילו השמש ומצבי היום והלילה, החום וכל שאר החיים שהיא מביאה בכנפיה – היא למעשה עבור תנועה מעגלית: תרנגולת, ביצה. תרנגולת, ביצה. וחוזר חלילה.
גם אם לא נקבל משמעות עבור חיי האדם ונראה בו מחזור חיים מעגלי, קשה להתעלם מהשימוש המושכל שהוא מבצע עם היקום על כל הנמצא בו: מטוסים, חלליות, מעבדות, רכבים טנקים, שיבוטים, גנטיקה, יהלומים, פלסטיק, זהב וכו', בקיצור הכל. ואני לא מדבר על רגשות כמו רחמים, אהבה, שכול ויגון. ומחשבות של מוסר, צדק ויושר שמאבדים את כ-ל משמעותם.
אפס. כלום. הכל תנועה אקראית ללא משמעות.
נהרג לכם בן/אח בצבא?! המשיכו את החיים כרגיל. האורגניזם שביצור מתפתח זה הפסיק את חייו עקב חוסר אספקת חלבונים ושאר כימיקלים למוחו. רגשות?! אין להם משמעות.
גנבו לכם ארנק עם מסמכים וכרטיסי אשראי?! היתה פה פעילות מוחית באחד מיצורי העולם שגרמה לו לעקם את זרועות ידיו אל כיסכם. מוסר?! בדיחה טובה.
תארו לעצמכם שנגלה שהכוכבים בוכים בכל עת שהירח מתקדם לכיוונם – כי הוא מפיץ ריח נוראי בחלל – האם יש לזה משמעות לנו כבני אדם?
(כן אני יודע שיהיה מי שיאמר שהמוסר חיוני לקיום שלנו, והרגשות חיוניים לצורך הישרדות… אך במבט אובייקטיבי אין כל "צורך" לשרוד.)
בקיצור, מבחינתי זה מנוגד הן לתבונה שלי כאדם והן לתפישה התודעתית של כל אדם.
בשולי הדברים:
אחר שעות על גבי שעות של שיטוט ודיונים בנושא הגעתי למסקנה כי הדיון בתאוריה מונע מאמוציות והנחות מוקדמות, ולכן מבחן הכנות שלי הינו:
– עד כמה נראה לך שהחינוך שלך משפיע על שיקולי החשיבה שלך כשאתה נחשף לדיון בנושא?!
– האם אתה חש או תחוש שמחה (או תחושת "בעד" כלשהיא) כאשר מגיעה ראיה חזקה התומכת באבולוציה? האם תחוש את אותה השמחה אם תשמע שנחשפה ראיית נגד?
אישית, אני מודה ומתוודה שיש לתודעה הקיימת שלי השפעה בנושא.
אך עוד לא הצלחתי להוציא הודאה כזו מהדנים נגדי…
