אולי באמת תעזרו לי להבין פעם את הראש בקיר.
מדינת ישראל היא מדינת חוק. ובין אם החוק מוצא חן בעיני האזרח ובין אם לא – עליו להישמע לחוקי המדינה.
אזרח הפועל לפי חוק יחשב לאזרח הגון. לאו דווקא אדם מוסרי. אך אזרח הגון.
"השתמטות" בהקשר לשרות צבאי של חרדים – היא מילה גסה ומקוממת. משום שאין מדובר בהשתמטות מחובה חוקית או חובה מוסרית.
כאשר מדינת ישראל מכריזה על הסדר "תורתו אומנותו" פירושו של דבר "מדינת ישראל" רואה כעת (וזה עשוי להשתנות) ענין להקצות משאבים ללימודי יהדות על חשבון הקצאת משאבים לצבא.
כשם שחייל המשרת במשמר כבוד פועל לפי חובתו המוסרית והחוקית – בהתאם להקצאת המשאבים הנדרשת על ידי מדינת ישראל, כך לומד תורה שתורתו אומנותו פועל בהתאם.
מדינת ישראל מאפשרת לכל אזרח הרוצה לשמר את המסורת היהודית עד כדי מוכנות להקדיש לכך את כל שעות היום – לדחות את חובת הגיוס לצה"ל.
ולכן אני רואה בכך רדידות לקרוא לאזרח השם את תורתו לאומנותו – "משתמט", משום שהטוען זאת אומר בעצם שכל חוק או הסדר המתנגש בדעתו האישית אינו חוקי, ואף שמדינת ישראל עומדת מאחורי הסדר תורתו אומנותו – הרי שדעתו האישית קובעת ומכאן החוצפה לקרוא לאותו אזרח "משתמט".
זוהי רדידות מחשבתית.
לגבי המוסריות הפרטית של האדם:
האם זה מוסרי להקדיש את החיים ללימוד תורה בעוד שאחרים בגיל זה קורעים לעצמם את הצורה?!
ובכן, העולם הוא לא שחור לבן, והמוסר המדריך את האדם מתחשב במכלול של שיקולים.
כעת המצב הוא שאילולי החרדים שהם כמו קוץ ב… להרבה אנשים – מדינת ישראל תאבד את זכותה להיקרא על שם אבינו ישראל.
תאמרו "ולמי זה איכפת?!"
ובכן לכל העולם זה יהיה איכפת.
אנשי העולם אינם זקוקים לשחקני כדורגל גרועים המנסים את מזלם פעם אחר פעם במשחקים מול מדינות העולם.
אנשי העולם אינם ממתינים להפקות הוליוודיות מייד אין ישראל.
מאז ומעולם העם היהודי תרם את תרומתו המוסרית והפילוסופית תושבי כדור ארץ זה, שאין כוחנו אלא בצדק ויושר.
ולכן מה שמותר לצבא ארה"ב אסור לצבא המוסרי של עם ישראל. ולכן אנו נמצא יהודים היוצאים להפגין דרך קבע בעד האוייב הערבי – ולא נמצא תנועת ערבים המפגינים דרך קבע בעד המתנחלים. שחוש הצדק טבוע בדמינו.
ולסיכום. אדם שחש כי עדיפה בעיניו התרומה לשמירת נפש העם היהודי מאשר שמירת הגוף היהודי – פועל לפי אמות מוסר לאומיות רחבות.
