קצת סדר, בנושא צמחונות,טבעונות, מוסר ויהדות.
קודם כל, המושגים הרלוונטים:
צמחונות בריאותית: תזונה מבוססת צומח בלבד, הימנעות מאכילת בשר ותוצרת מהחי (חלב וביצים)
טבעונות בריאותית: היצמדות לטבע, הימנעות מאכילת בשר וגם צומח – הדורש תעשיה ועיבוד, ובנוסף הימנעות מאכילת סוכר, קמח לבן ושאר טבע שעבר "הרס" בידי אדם, הטבעונות הקיצונית היא אכילת צומח רק כזה שאפילו אינו זוקק בישול.
צמחונות מוסרית: הימנעות מאכילת בשר – לא כולל חלב וביצים.
טבעונות מוסרית: הימנעות מאכילת בשר, תוצרת חי. בדרך כלל זה ההתנגדות לשימוש בבעלי חיים לא תוגבל לאכילה בלבד, אלא כל שימוש, החל מעורות וצמר ועד ניסויים בבעלי חיים וכדומה.
אומניבור (אוכל כל): בעל חיים שניזון גם מן צומח וגם מן החי, כלומר מערכת העיכול והתזונה שלו מותאמים לצומח ולחי.
קרניבור (טורף) : בעל חיים שניזון רק מבשר.
הסוגיות שיש לדון בהן:
בריאות:
– האם צריך להקפיד על בריאות?
– מה באמת בריא לאדם?
בעלי חיים:
– האם יש משמעות לחיים שלהם או שהם אבנים מהלכים.
– האם יש לנו אחריות כלפיהם או שמותר להרוג אותם?
– האם עלינו להתייחס לרגשות שלהם? או שמותר לצער אותם?
– האם יש בעיה לאכול את בשרם לאחר שמתו באופן טבעי?
– כיצד להתייחס לחלב שלהם? ביצים?
– לגבי כל הנ"ל האם יש להבדיל בין סוגי בעלי חיים?
מוסר:
– האם מותר/חובה לכפות תפיסה מוסרית על אחרים
– האם יש הבדל בסוגיות אלו בין המוסר היהודי לגישות מוסריות אחרות?
הבלבול הגדול בתחום גורם לעירוב מושגים, טענות ותשובות וויכוחים סוערים וצורמניים שאין סיכוי להגיע מתוכם לכלל החלטה אישית או הסכמה בין המתדיינים.
אם האחד זועק את זעקת זכויות בעלי החיים (מוסר) והשני מחזיר "זה טעים לי" (אנוכיות), או אם האחת טוענת לרגשות הפרה (רחמים) והשניה מחזירה שחסר לה ויטמין B12 (בריאות) – הרי לנו ויכוח מבולבל וחסר תוחלת.
לכן חשוב לקחת צנטריפוגה ולהתחיל להפריד נושאים טענות וסוגיות.
המוסכם
נתחיל עם העובדות הידועות והדעות המוסכמות. בסוף נגלה על מה בכל אופן נסוב הויכוח.
האדם – אוכל כל
העובדות הידועות הינן שהאדם הינו יצור אוכל כול. בין אם נרצה ובין אם לאו, האדם אוכל בעלי חיים, מעכל אותם, ומקיים את ויטמיניו על שרידיהם.
האדם אינו קרניבור – שחייב להתבסס על בשר, אלא אומניבור – אוכל כל.
השימוש בבעלי חיים
משחר ההיסטוריה עשה האדם שימוש בבעלי חיים. בחייהם: רכיבה, משא, צמר, חלב, ביצים, מיתרים ועוד. במותם: לאכילה, לכתיבה, עורות, נאדות, כלי עצמות ועוד.
אם נבדוק רגע מה עשו עם בעלי חיים – נגלה שכל החיים סבבו סביבם:
התניידות, ביגוד, בידוד, אוהלים, נאדות לשמירת מים, כלי אוכל, אוכל, כלי נגינה.
מי רוצה להישאר כל חייו במקום שנולד? בלי בעלי חיים לא היתה אפשרות להתנייד.
מי רוצה לקפוא בחורף? בלי צמר ועור לא היו בגדים שומרי חום.
יום שלם בלי בקבוק מים? איך אפשר בלי נאד עשוי עור?
שלא לדבר על היום יום של אכילת מזון משביע כבשר, חלב וביצים.
השינוי ביחס לבעלי חיים
אז למה לא שמענו עד היום על "תנו לחיות לחיות" ו"אנונימוס – לזכויות בעלי חיים"???
פשוט מאוד, משום שהרבה דברים השתנו.
כלי התחבורה החליפו את החמורים והסוסים, החומרים הסינטטים החליפו את הצמר והעור, הנייר והעט החליפו את הנוצה והקלף, הפלסטיק ויציקת המתכת החליפו את נאדות המים מעור, כלי האכילה מעצמות, נעליים מעור ועוד. וכמובן העושר והמגוון בתחום המזון – יכולים לייתר היום כמעט לחלוטין את השימוש בבעלי חיים לצרכי אכילה.
לא שלא דיברו על זכויות בעלי חיים לפני כן, אבל כמו ש"שחרור העבדים" בארה"ב היה חסר סיכוי לפני תעשיית המכונות, וכמו שאף אחד לא מפסיק להשתמש ברכב על אף שתחבורת הרכב גובה עשרות אם לא מאות הרוגים מידי יום ברחבי העולם – כך בעולם הקודם לא היה סיכוי לחשוב על הפסקת מקור האנרגיה שבלעדיו אין חיים.
המחקר התזונתי
עובדות נוספות שעלינו להתייחס אליהן: המחקר התזונתי נמצא היום בשיאו, ישנן מחלוקות כאלו ואחרות על מזונות מסויימים כמו קפה/שוקולד ועוד, אך כמדומני שהרפואה הקונבציונלית כמו גם שאר אחיותיה מסכימים פה אחד – שרצוי להמעיט בסוכר וקמח לבן, להמעיט בשומנים ובשרים, להמעיט במזון תעשייתי ומעובד, להרבות בתזונה צמחונית מגוונת, כל סוגי הירקות, כל הצבעים והמינונים שלהם.
סוגיית הבריאות
כך שנושא הצמחונות והטבעונות הבריאותיים – הם די שוליים בנושא. מי שמנסה לשכנע לעבור לצמחונות בגלל בריאות הוא רמאי, התפריט הבריא מכיל מגוון מאכלים לא רק צמחים, בשר, שמן דגים, חלב וביצים הם חלק מהתפריט שמוסיף בריאות לאדם. כמובן שהכל צריך לבוא במידה, לאכול הרבה בשר – זה נזק, אבל גם לאכול הרבה בננה או תפוחי אדמה – זה נזק. בשורה התחתונה אין סיבה בריאותית לחיות רק על צמחים. להרבות בצמחונות – כן, להחרים את תוצרת החי – לא.
מי שטוען שצריך לעבור לטבעונות בריאותית – צודק במידה, תעשיית המזון מפחיתה בריאות, חומרי שימור, צבעי מאכל, סוכרים וכו' – מוסכמים על כל העוסקים בבריאות – כמזיקים. וכך גם לגבי מזון אורגני – כולם מסכימים שהוא בריא יותר נטול ריסוס, אנטיביוטיקה והתערבות גנטית – כל השאלה היא המינון – האם אני צריך להפוך את שמירת הבריאות ל"דת" לפתח אובססיביות וכפייתיות בנושא, או שצריך לשמור כמה שיותר על הבריאות, ואם אקלע לאירוע/אירוח יהיה מותר לי להכניס לפה – שומו שמים – קצת יותר מידי סוכר או חומר משמר ושאר שדים ורוחות מעשי ידי אדם.
מי שמקצין וטוען שאפילו לבשל את המזון לא כדאי, מסתבר שהוא מוריד את היתרון המשמעותי של מוח האדם. בישול המזון מקצר את הזמן הנדרש להשקעה באכילה ועיכול – והוא מאפשר התפתחות טובה יותר של המוח.
נניח אם כן לדיון הבריאות. ונעבור לסוגיה המורכבת יותר – הסוגיה המוסרית.
סוגיית המוסר
הסוגיה המוסרית תלויה כמובן בתפיסה המוסרית שלנו. ישנן הרבה תפיסות מוסריות, ולהלן אתייחס לשתי התפיסות המרכזיות כיום: 1. האלוהים במרכז. 2. האדם במרכז.
המוסר היהודי – האלוהים במרכז
כמי ששם את האלוהים במרכז אני שם לב שצריך להיזהר מאוד בהאזנה עדינה לדבר האלוהים.
ידידי שכתב לאחרונה על צמחונות טען שעל פי היהדות – "הטבעונות המוסרית פסולה לחלוטין שהרי אנו מצווים על הקרבת קרבנות והאדם עליון מן הבהמה וכו'."
אך דומה שלא קרא את תחילת הימים ואחרית הימים על פי היהדות.
על פי התורה – בתחילת הימים – אדם הראשון היה צמחוני-מוסרית ולא הותר לו לאכול בשר כי אם מן הצומח. כך גם החיות עצמן, הותר להם לאכול את עשב הארץ בלבד. רק בימי נוח הותר לאכול בשר ותכף ננסה להבין מה השתנה.
על פי התורה – באחרית הימים – אפילו החיות הטורפות יעברו לצמחונות "זְאֵב וְטָלֶה יִרְעוּ כְאֶחָד וְאַרְיֵה כַּבָּקָר יֹאכַל תֶּבֶן".
כיון שהתורה מלמדת שבאחרית הימים העולם יתוקן להיות כמו בתחילת הימים (גן עדן), לדוגמה שוויון מגדרי, אריכות ימים, ושלום בין האדם לנחש, קל להבין שגם צמחונות היא חלק מהסיפור של עולם נכון יותר.
ומכאן שגם הקרבת קרבנות היא סוגיה לא פשוטה.
השינוי בין ימיו של אדם הראשון לנוח הינו ביחס בין האדם לחיות, האדם הראשון היה אמור לחנך את החיות.
זו גם הסיבה שאנו חוזרים היום לעידן של יחסי חינוך בין האדם לחי: חינוך כלבים, דולפינים ועוד.
אנו לוקחים בעלי חיים ומגלים שהם בעלי שכל ובחירה לא רחוקים מן האדם, רגשות והתנהגויות כמו רחמים, נאמנות, אמפתיה, חיסכון, ערמה, ועוד – מתגלות בבעלי החיים שלא הכרנו עד כה.
כך שיש לנו מצע נוח להבין שהאדם כ"בעל חי" בעצמו היה מסוגל לתקשר יותר עם סביבתו, במיוחד אם האדם בעבר היה בעצמו הרבה יותר בעל חי מאשר "אדם".
אבל רכישת הדעת של האדם הקפיצה אותו בכמה רמות מעל בעלי החיים – ומשכך ניתק הקשר ביניהם.
האדם התחיל לבנות את העולם, להמציא ולהמציא ולהמציא, ממש כמו היום,
היום אנו ממציאים מזלט"ים, בזמנם "מחרשה" היתה גילוי אדיר. הם המציאו לנו את הלחם! הבה נודה שלקחת גרגירים מצמח מזדמן, לרסק אותם, לערבב עם מים, לתת לעיסה להחמיץ, לתפוח, לאפות – זו המצאה שראויה לפרס נובל – במיוחד אם לאחר מכן מליארדי אנשים עושים בו שימוש יום יומי…
ולכן בעל החיים הפך למכונה. לשלל מכונות – ניוד, ביגוד וכו' כפי שהוזכר לעיל.
מה עושים עם מכונה שהתפרקה? ממחזרים!
לוקחים את הבשר ואוכלים, לוקחים את העורות ויוצרים בקבוקים/אוהלים/קלף. לוקחים את העצמות ויוצרים כפות אכילה וכו'.
זו היתה תקופת נוח, בעלי החיים נפרדו מדרכי האדם – ולכן הותר לו לאכול אותם. מורה לא אוכל את חניכיו, אדם כן אוכל את מכונותיו.
במזרח אולי אוכלים כלבים – כי עבורם הם כמו הכבשים שלנו.
אבל מי יאכל היום את כלב מחמדו? מי ימית את חיות המחמד שלו?
ככל שהאדם קושר את גורלו עם בעלי חיים, כך הם הופכים להיות חניכים שלו, חברים שלו.
ולכן אם משמעות החיים היא סביב האלוהים, הרי שמשמעות וערכיות נסובים סביב קשר לאלוהות, ואם נענה על השאלות שהצבתי בהתחלה, זה יראה כך:
– האם יש משמעות לחיים שלהם או שהם אבנים מהלכים?
תלוי מה הם עושים בחיים, ככל שהם קשורים בקשר ערכי לבני אדם יש משמעות לחיים שלהם, ככל שהם מנותקים – הם "אבנים מהלכים".
באופן כללי אפשר לבודד את היונקים והעופות כבעלי חיים עליונים יותר. כל השאר הם לקישוט, ולמעשה הם באמת חווים פחות כאב, רגשות, וכו'.
– האם יש לנו אחריות כלפיהם או שמותר להרוג אותם?
זה לגמרי תלוי באדם – אם הוא פורס חסותו על בעל החיים – הרי שיש לו אחריות כלפיהם, אחרת מותר לו להרוג אותם.
– האם עלינו להתייחס לרגשות שלהם? או שמותר לצער אותם?
צורך האדם קודם לצורך בעלי החיים, ולכן אם מדובר בצורך שאי אפשר למלא באופן אחר – ישנה "הצדקה" לצער את בעל החיים, אחרת אין שום הצדקה.
– האם יש בעיה לאכול את בשרם לאחר שמתו באופן טבעי?
עקרונית אין בעיה, ושוב אנו חוזרים לקשר והיחס בין האדם לבעל החיים, אם מדובר ביחס חברי – הרי שמדובר במעשה מגונה.
אם מדובר במכונה – אין בעיה.
ועדיין יש להבדיל בין מיתה טבעית ומציאת נבלה שהופכת את האכילה לבזויה יותר (אם תמצאו ברחוב מנת פלאפל תקחו ותאכלו?) – ולכן היהודים מקדשים את עצמם שלא לאכול,
אבל לאחר שחיטה מסודרת של המכונה – אפשר לאכול.
– כיצד להתייחס לחלב שלהם? ביצים?
החלב עצמו והביצים מותרים באכילה, אבל אסור לצער לשם כך את הפרה/תרנגול – בצער מיותר, ולכן משאירים את העגל כמה ימים תחת אמו, לכן לא מוציאים ביצים מתחת כנפי הציפור
(כשציפור עוזבת את הקן היא כבר מתכוננת לאפשרות שכשהיא תחזור הביצים/גוזלים לא יהיו שם, כמו אמא בעידן/אזור תמותת תינוקות – שאין מתייחסים לתינוק כ"חי" עד שלא עבר חודש).
תעשיית החלב והביצים כפי שנעשית היום היא עוול ואכזריות כלפי בעלי החיים.
אי אפשר לאסור את כוס החלב – כיון שהיא כבר נמצאת כאן לאחר מעשה, אם ההימנעות היתה מפחיתה את האכזריות בתעשיה – היה צריך להפסיק לצרוך את המוצרים.
– לגבי כל הנ"ל האם יש להבדיל בין סוגי בעלי חיים?
לאור כל הנ"ל, ברור ההבדל בין סוגי בעלי החיים ובין כל מקרה למקרה,
ככל שנוצר קשר בין האדם לבעל החיים – צריך להתייחס לבעל החיים בכבוד ובאנושיות.
ככל שהקשר רחוק – בעל החיים משמש כחומר גלם בלבד.
המוסר החילוני – האדם במרכז
מכאן נעבור לתפיסת המוסר ששמה את האדם במרכז.
אם האדם במרכז – האדם הוא שמחליט למי להעניק משמעות ולמי לא.
המשמעות בדרך כלל תהיה או על פי שיקולים רגשיים (רחמים, הזדהות, אמפתיה) או משיקולים ארגוניים (חיה ותן לחיות) או משיקולי אנוכיות והנאה (טעים לי).
מהסיבה הזו האינדיבידואליות היא הדומיננטית בתפיסת האדם במרכז, כל אדם מחליט לעצמו מה חשוב לו, מה ערכי עבורו, ולכל אחד יוצא תמהיל שונה.
אם כן אין טעם לדון בשום סוגיה מוסרית משום שכל אחד מחליט לעצמו מה מוסרי ומה לא, ודי בכך שאינו מפריע לזולתו.
אפשר כן להעלות למודעות ולדיון – את הצדדים והשיקולים, משום שלא כל אחד חוקר ובודק ומכיר את הסוגיה על כל צדדיה, אבל ההחלטה בסופו של דבר היא של האדם שהוא אלוהים לעצמו.
ואם נזרום עם השאלות שהתחלנו איתן, נראה שאין הבדל בין השאלות, הכל תלוי באדם ודעתו:
בעלי חיים:
– האם יש משמעות לחיים שלהם או שהם אבנים מהלכים.
– האם יש לנו אחריות כלפיהם או שמותר להרוג אותם?
– האם עלינו להתייחס לרגשות שלהם? או שמותר לצער אותם?
– האם יש בעיה לאכול את בשרם לאחר שמתו באופן טבעי?
– כיצד להתייחס לחלב שלהם? ביצים?
– לגבי כל הנ"ל האם יש להבדיל בין סוגי בעלי חיים?
על כל השאלות התשובה זהה:
יש אנשים שעבורם חלק מבעלי החיים הם כמו בני אדם קיימים, מרגישים, רוצים.
ויש אנשים שבעלי חיים הם עבורם אבנים מהלכים.
את אלו שמאנישים את בעלי החיים אפשר להבין – וכי מה ההבדל בין יונק מסוג אדם ליונק מסוג פרה? אין הבדל ביניהם. אך את אלו שבזים לרגשות וחיי בעלי החיים קשה להבין. וכי מה מבדיל בינם לבין האדם. הכוחניות של האדם?
ואילו המכבדים את רגשות בעלי החיים וגם דורשים זאת מאחרים – הם צריכים להשיב מדוע הם דורשים גם מאחרים לכבד, האם בשם הכוחניות של האדם?
