נתחיל בהבדל בין גזענות להכללה.
גזענות – היא אפליית אדם בלי סיבה מוצדקת – בשל מוצאו. כלומר התייחסות לרעה לגזע מסויים והשלכה ממנו על האדם הפרטי.
הכללה – היא עיוות נתונים בין לטובה ובין לרעה.
נחדד יותר:
גזענות היא עוול מוסרי בהקשר שלילי בלבד. אין באמת בעיה להתייחס לגזע האדם. מי שיטען שהגרמנים דייקנים, הולנדים גבוהים, שווייצרים נקיים, ויהודים חכמים – לא יחטא ב"גזענות" משום שהוא שיבח את המוצא.
גם לא נאשים אותו ב"הכללה" על אף שיש גרמנים מלוכלכים, הולנדים נמוכים ויהודים טפשים…
למה? כי אין פה נזק וגרימת צער.
זה גם מלמד אותנו שלאמיתו של דבר ובאמת האובייקטיבית אנחנו מאמינים שיש הבדל בין גזעים.
הבעיה מתחילה בהקשר של שלילת הזולת.
אדם שעושה מעשה שלילי – הוא רע.
ואנו גם מתירים לומר זאת בקול – משום שהוא בחר בדרך הרעה והוא נושא באחריות.
לעומת זאת אדם שמבחינת יכולות/כשרונות נמצא בתחתית הסולם האנושי – אנחנו נסכים שלאמיתו של דבר הוא נמוך יותר אבל לא נרצה לומר זאת בקול משום שזה לא באחריותו, כך הוא נולד ואלו הנתונים שקיבל, אם זה היה תלוי בבחירתו – הוא היה בוחר במשהו אחר.
ולכן נאסור התייחסות לכושים כשחורים – אף שמדובר בעובדה מדעית – ההקשר של האמירה הזו היא שלילת וביטול הזולת.
מתי מתחילה הגזענות?
הקונפליט הגדול מתחיל באדם שנמצא במקום נמוך-אנושית בגלל התרבות שבה גדל. שאז מצד אחד הוא לא בחר היכן להיוולד ומצד שני אנחנו דורשים ממנו אחריות על מעשיו – משום שאנו רואים בו אדם בוגר שמסוגל להבין את הבעייתיות בתרבות שבה גדל.
אם נתעלם מהמציאות – אנחנו נסבול. ישנן תרבויות שיש שם יותר אונס, גניבות ורצח. אפשר לראות את זה במספרים בבתי הכלא. אם נימנע מבדיקת יתר של אדם בשל השתייכותו לתרבות בעייתית – אנחנו נסתכן.
אם לא נתעלם מהמציאות – כלומר נדרוש אחריות, אזי יש סיכוי לשיקום התרבות הזו.
האדם היחיד – יסבול משיוכו לתרבות הזו, הוא יעלב פעמים רבות בחייו. מצד שני זה יביא להבראת התרבות הבעייתית. וימנע פגיעה חמורה יותר מאשר עלבון – באנשים הרגילים מסביב.
בדיקות עובדתיות פשוטות יכולות להצביע על תרבות בעייתית.
מספר אנשים בבתי כלא, פחד של אנשי ביטחון להיכנס למקום מסויים, אנשים שטוענים שמפלים אותם. ועוד.
אם נתעלם מהמספרים הללו – נסבול. אם לא – נוכל למצוא פתרונות.התמונה מתוך: אתר משרד החינוך