על ילדים שמתבלבלים בין ימין לשמאל, ותינוק שובב באמצע הלילה

== ניסוי #1 לאישוש הטענה שהמוח מתקשה לקבל מידע מבלבל בבת אחת ==

הרבה ילדים מתבלבלים בין צד ימין ושמאל. הרבה מהם מתקשים גם כמבוגרים, וממשיכים להתבלבל בין ימין לשמאל, למה? לדעת המדען בגרוש – מדובר בכשל מוחי לקלוט בבת אחת שני מושגים דומים מאוד – שכל המבדיל ביניהם הוא מרכיב שולי – הכיון. (וזאת בשונה מהכיוונים למעלה ולמטה, שזה ראש/שמים מול רגליים/רצפה)

בדומה לכך אנשים מתבלבלים בין "חלמון" ל"חלבון", רגע, מי הצהוב ומי הלבן? "אה, יש לי סימן חלב הוא לבן ולימון הוא צהוב".

למה אותם אנשים מתבלבלים? שוב, כי מדובר בשני מושגים חדשים שנלמדו באחת, עם מרכיב מבדיל שולי. שני נוזלים המצויים בביצת התרנגולת – כשכל המבדיל ביניהם הוא מרכיב שולי – הצבע.

מה הפיתרון?

ללמד את הדברים בנפרד. לא לומר לעולל הרך: זו יד ימין וזו יד שמאל. הנה, "זאת" ימין, והנה, "זאת" שמאל.
או לילד המתבגר: אתה רואה? יש בביצה חלמון וחלבון, החלמון הוא הצהוב והחלבון הוא הלבן.

אלא להפריד.

וכך תאמתי עם אשתי שנלמד את בן השנתיים על צד ימין בלבד, במשך תקופה. הוא תמיד ידע להצביע על יד ימין ועל רגל ימין – כי לא היה לו מול מה להתבלבל.

רק אחרי שידע היטב היכן יד ימין והיכן רגל ימין. גילינו לו שיש גם יד שמאל ורגל שמאל.
מאז, הוא לא שוכח ולא מתבלבל!

== ניסוי #2 לאישוש הטענה שבני אדם ישנים משעמום. ==

השינה נצרכת לכלל בעלי החיים, אבל יש כמה צורות אפשריות של שינה, ישנם בעלי חיים שישנים בעמידה, או שחצי מוח ישן לסירוגים, או שינה של כמה דקות בשעה.
בני אדם נוהגים לישון כמה שעות בלילה בשכיבה, אני גורס שהשינה בצורה הזו היא בסך הכל תוצר של שעמום לילי. שהרי כאמור יש עוד צורות אפשריות לשינה.
בעבר הלילה היה חשוך ואפל ולא היה ניתן לעשות כמעט דבר. ומחוסר ברירה אנשים התיישבו/שכבו במקומם. כמה שעות אפשר לשכב ככה ולהישאר ערים? לא הרבה. בשונה מבעלי חיים שעשויים להישאר ערים בלילה, האדם חש בפער גדול בין זמן הפעילות ביום למצב שבו אין אפשרות לפעול. ולכן תחושת השעמום מתסכלת אנשים ומכבידה על מוחם.
וכך נתקבע ההרגל האנושי לנצל את הלילה לשינה. כיום, עם היכולת לנצל את הלילה לפעילות די רגילה, אנו פוגשים פתאום "ציפורי לילה" ובכלל שינוי מהותי בהרגלי השינה של האנשים.

איך עושים ניסוי?
כשהשובב בן 10 החודשים מחליט ש23:00 בלילה זה זמן טוב להתחיל להשתובב. על אף שלא ישן כבר הרבה שעות. וברור שהוא עייף, ורק הפעילות מסביב גורמת לו להישאר ער.
מה עושים?
לוקחים אותו על הידיים, כיף לו בחיק אבא, אבל לשם שינוי אבא לא משחק איתו אלא מסתובב בבית הלוך ושוב. הלוך ושוב, הלוך ושוב, הלוך ושוב, הלוך ושוב, אופס' פיהוק. הלוך ושוב, הלוך ושוב, הלוך ושוב, עוד פיהוק. והעיניים נעצמות. הנה, לאיפה נעלמה השובבות? כשמשעמם, הגוף מנצל את הזמן לשינה…

נ.ב.1 מדע בגרוש = חצי קשקוש.
נ.ב.2 נסו בבית. זה עובד!
נ.ב.3 תאחלו לי שעמום, אני חייב לישון הלילה.