לא נעים לשמוע, אבל כשנושא ציבורי הופך לבליל של קולות,
צריך לחזור לנקודת המוצא, ולאמיתות בסיסיות.
במלחמת המינים – יש מנצח אחד, זה שלא נכנס להיריון.
אומרים שנשים חלשות מגברים, אומרים שהן רגשניות יותר מגברים, ועוד שלל תפיסות סטריאוטיפיות.
אבל זה לא נכון במהות. נשים עשויות להיות חזקות מגברים, וקשוחות יותר מגברים.
אלא שיש התפתחות אבולוציונית וברירה טבעית ששומרת על הגברים כגבריים ועל הנשים כעדינות יותר.
ומאותה סיבה של התאמה לסביבה – הגברים המערביים של 2016, הם הרבה פחות "גברים". כי כבר לא יוצאים למלחמות עם חרבות, ולא עובדים קשה בשדות.
ומאותה סיבה נשים הולכות ורוכשות מיומנויות שנחשבו לגבריות בעבר.
אבל, צריך לזכור שרוב השינוי וצמצום הפערים בין גברים לנשים מסתמך על אמצעי מניעה.
אם נעביר את תהליך ההיריון וההנקה לגברים – הם יהפכו לחלשים,
ואם נמנע את ייצור אמצעי המניעה – אזי הפמינסטיות הגדולות ביותר – תחזורנה למצב הטבעי של עיסוק בהריונות ולידה. כי מי ימנע?
ולכן צריך לזכור שלעולם נקודת המוצא הנשית תהיה חלשה יותר, ותמיד יהיה עליהן להילחם כדי להגיע למצב שוויוני.
כי הן תלויות באמצעי מניעה, ולא לכל הנשים יש גישה לאמצעי מניעה, ולא תמיד זה מגן ב100%.
למעשה, אפשר פשוט לבדוק מה קורה בחלקי העולם שאין שם שימוש באמצעי מניעה – מעמד האשה שם הוא בדיוק כמו לפני מאות ואלפי שנים.
הרצון של נשים להפוך ללוחמות קרביות הוא רעיון נחמד, אבל איזה צבא יכול להסתמך על מפקדת שיכולה להתעורר בוקר אחד ולגלות שהיא בהיריון?
ואני לא מדבר על שירות מעורב שהוא עצמו יוצר הריונות… אלא על שירות נפרד לחלוטין שהופך למסוכן בהרבה.
מילא בשירות מעורב, אפשר לספוג היעדרות של כמה, אבל ככוח לוחמה סדיר?
הרי מי שמכיר את מקומות התעסוקה לנשים חרדיות יודע שמדובר בסידרה של הריונות ולידה בתורנות.
אז נכון שבצה"ל מספקים אמצעי מניעה, אבל בסופו של דבר, מדובר בלעג למשימת הביטחון.
