בראשית היתה ה"דמוקרטיה" – שלטון העם. וזאת בניגוד למונרכיה – שלטון של מלך.
שלטון העם – מאפשר לאזרחים להשתתף ולהשפיע על השלטון והמדיניות, בניגוד לשלטון המלך שעושה מה שהוא רוצה. הדמוקרטיה העתיקה לא כללה את ערכי ביזור השליטה (הפרדת רשויות) מחד – ושוויון וחופש לאזרחים מאידך (כל אזרח זכאי להשתתף ללא הבדלי דת, גזע ומין, והוא חופשי להתבטא ולבקר את השלטון).
אבל למעשה – מאותה סיבה שאיננו מעוניינים בשלטון מלוכני-יחידני, אנחנו גם לא רוצים בכוח והשפעה מופרזת של שלטון של יחידים שנבחרו בידי הציבור, וגם איננו מעוניינים שהשלטון יוכל להתנכל לאזרחים המבקרים אותו וגם איננו מעוניינים שהשלטון או חלק מהעם יוכל להשתלט על חלקים אחרים ולהדיר אותם מהשתתפות בשלטון העם. ומכאן נולדה הדמוקרטיה של ימינו שכוללת ערכים נוספים מעבר ל"שלטון העם" – ולמעשה החלוקה לרשות מחוקקת / מבצעת / שופטת – משרתת את אותה מטרה של שלטון העם. וכך גם חופש הביטוי ושוויון האזרחי ועוד.
אבל לבעיה אחת עוד לא נמצא פיתרון מקיף, אבל מסתמן שזה הולך לקרות, והדבר נמצא בידינו, העם.
היכולת של כל אזרח להשפיע על כל החלטה – עדיין לא קיימת.
במצב הרצוי של שלטון העם, אזי כל אזרח יכול להשפיע על כל החלטה. אבל עד העבר הלא רחוק, – לא היתה כל אפשרות טכנית לכך, ולכן פעלו בשיטה של "דמוקרטיה ייצוגית", בשיטה זו כל אזרח יכול לבחור נציג או נציגים שייצגו אותו בשולחן הממשלה. ככל שהטכנולוגיות התקדמו – אזי ישנן מדינות שקידמו את ה"דמוקרטיה הישירה" שבה כל אזרח מקבל את ההזדמנות להשתתף בהחלטת העם – על ידי "משאלי עם". אבל גם בשוויץ הנחשבת למתקדמת בתחום – לא היו מעבר למאות בודדות של משאלי עם לאורך מאתיים השנים האחרונות.
הבעיה בדמוקרטיה ייצוגית – היא קודם כל הגבלת האזרח מהשפעה, עקרונית, האזרח צריך להיות זכאי להשפיע על כל החלטה, והנה הזכות הזו נשללה ממנו. וחמורה מזו, בדמוקרטיה ייצוגית מתפתחות כל הרעות החולות שאנחנו מכירים החל מסחטנות פוליטית של מפלגות קטנות המשמשות כ"לשון מאזניים", וכלה ב"מפקדי ארגזים" בהם נציג זוכה לקולות שלא ביושר, אם על ידי לחצים בתעשייה ואם על ידי קבלני קולות רמאים.
מצד שני, יש לכך יתרונות, שהרי סביר להניח שרוב האזרחים כלל לא רוצים להשתתף בכל החלטה של וועדה ממשלתית, על מינוי זה או אחר, או חקיקה משעממת. רוב האנשים או שהם סומכים על אנשי הממשלה שיעשו את עבודתם נאמנה, או שסתם לא מעוניינים להפריע את שגרת יומם – בהחלטות חסרי ענין או השכלה עבורם.
אבל כיום, על ידי האינטרנט והאפליקציות, אפשר להחזיר לאזרח המעוניין בכך את כוחו האבוד, ולתת לכל אזרח להשתתף בכל החלטה, וכן למנוע את החסרונות של הדמוקרטיה הייצוגית. אבל יש כמה שאלות שצריך לענות עליהן, ואלו התשובות שאני מציע.
שאלה: איך אפשר להפקיד את ההכרעה בידי כל אזרח? שאנשים שאין להם מושג והבנה ב"מתווה הגז" או איזה שופט ראוי יותר לנשיאות – שהם יחליטו עלינו?
תשובה: ובכן, כן, זוהי הדמוקרטיה, היא מכירה בכל אדם בוגר – כבעל יכולת חשיבה והכרעה בדברים החשובים בחיים. כפי שהיא רואה בכל אזרח שותף ראוי לתשלום מיסים ושאר חובות אזרחיות. וכבר היום כל אזרח זכאי להשתתף בבחירות – תוך שהוא ממנה נציג מטעמו לטפל במתווה הגז, או במינוי השופטים – מבלי להוכיח שהוא או הנציג למדו אי פעם בבית הספר ואם הוא מבין בכלל את ההגדרה המילונית ל"מתווה".
שאלה: מה יעשו אזרחים שלא מעוניינים להשתתף מידי יום בניהול הממשלה?! הרי אם לא יצביעו – הם יותירו את הזירה לאזרחים אקטיביסטים שישתלטו בדרך זו על הציבור.
תשובה: האפליקציה תאפשר לכל אחד למנות אדם אחד (קרוב משפחה / חבר / רב / איש מקצוע ) להצביע בשמו, כך שכל עוד האזרח לא הצביע בעצמו, הוא יוכל לשלוח נציג שהוא סומך עליו באופן אישי שיביע את דעתו בשמו.
שאלה: אם כך נחזור ל"מפקדי ארגזים", יבוא אדם כריזמטי – וישקיע בקמפיין שכנוע אנשים שיעבירו לו את זכות ההצבעה – וכך אדם אחד יוכל להצביע בשם מליון איש – אז מה הרווחנו?!
תשובה: אכן יהיה צורך להגביל את כמות האנשים שאדם יכול לקבל הסמכה להצביע בשמם. כהצעה ראשונית אפשר להגביל את הכמות ל1000 איש. וככה הכוח ישאר מבוזר בידי הציבור. כמובן, אדם שקיבל הסמכה מאחרים להצביע בשמם – לא יוכל להסמיך אדם אחר להצביע בשמו – כך שלא יוכלו לבנות "פירמידות" שבסוף יפנו לאדם אחד שיצביע בשם אלפים או מליונים.
שאלות נוספות?!
מוזמנים לפתוח דיון!
