בריאות או חולי? על מה הדיון בעצם?
מצד אחד יש לנו "משרד בריאות" שתפקידו לשמור על בריאות העם. ומצד שני – עיקר התקציב שלו הוא על רפואת חולים, בתי חולים, קופות חולים, ותרופות לחולים. ורק חלק קטן מהעוגה נועד למניעת חולי – על ידי חיסונים, מעקב התפתחות ילדים ("טיפת חלב"), פיקוח על המזון ועוד. אז אולי צריך לשנות את שמו למשרד החולים?! או המשרד לענייני מחלות?!
ובכן, אני חושב ששמו של המשרד מלמד על המטרה האמיתית שלו, ושמשהו פשוט התפספס בדרך. המטרה האמיתית והתקציב המרכזי של משרד הבריאות צריך לצאת על שמירת בריאות האזרחים.
ולמעשה, אפשר לשים לב שאכן מערכת הבריאות הישראלית מצליחה להגיע להישגים, על ידי מניעת חולי.
שהרי אם נשווה את מערכת הרפואה הישראלית מול מדינות OECD נמצא שישראל נמצאת בדירוג נמוך מבחינת שיעור המיטות/רופאים/מכשור לנפש, מצד שני כשמסתכלים על התוצאות, כלומר על רמת הבריאות – האם האנשים בריאים?! תוחלת חיים ארוכה?! שיעור נמוך של תמותת תינוקות?! במדדים אלו – מדינת ישראל דווקא נמצאת במקום טוב יחסית.
אז הציניקנים יגידו – שבגלל חוסר הטיפול בחולים – החולים מתו, וממילא נשארו רק הבריאים, אבל הנתונים מלמדים שהחולים לא מתו. ומכאן שלכאורה אכן מתקיימת כאן גם תחזוקת בריאות טובה – המונעת חולי, ואפשר גם לציין את התזונה הישראלית ה"ים תיכונית" שהוכחה כמשפרת את מדדי הבריאות.
אבל אם נשאל מתי לאחרונה או לראשונה קיבלנו הדרכה מטעם משרד הבריאות על תזונה בריאה או ישיבה נכונה מול המחשב – כמו על כללי "זהירות בדרכים" או ה"אזהרות נגד עישון"? ובכן התשובה היא מעולם לא. כי מערכת הבריאות לא באמת מתמקדת בבריאות, אלא בחולי, וחלוקת התקציבים מוכיחה זאת בצורה ברורה.
מצד שני אפשר לזהות טפטוף הולך וגובר של קידום בריאות, הוקמה התוכנית הלאומית של "אפשרי בריא" וקמפיינים נרחבים להפחתת שתיית מתוק, צריכת סוכר ומלח ועוד. כמו כן ישנה "תוכנית ארצית להדרכת בריאות" במסגרתה מתקיימות הדרכות בריאות בבתי ספר. אבל לצערנו, זו לא תוכנית רצינית משום שמדובר בתוכנית לבחירה. הנושאים הם לבחירת בית הספר, כאשר "מניעת אלימות" ו"תזונה בריאה" מתחרים על אותה משבצת, כמו כן, התלמידים הם לא בדיוק הכתובת להדרכה, משום שבשונה מ"היגיינה" או "בטיחות" – שפונות ישירות לתלמיד – "תזונה בריאה" היא הרבה יותר תלויה בהורים ופחות בילדים. ולכן הכתובת להדרכה היא ההורים ולא הילדים. אבל בכל זאת יש פה טפטוף של בריאות.
ואפשר להוסיף את היוזמה של סגן שר הבריאות יעקב ליצמן – לסמן מוצרי מזון מזיקים בסמל אדום למוצרים עם שומן רווי, נתרן וסוכר, ומאידך לסמן בסמל ירוק – מוצרי מזון בריאים.וגם כאן, מדובר ביוזמה מעולה, אך היא נדחתה ל2020. ואפשר להוסיף את היוזמה של פרסום נתוני ביג-דאטה של קופות החולים שלמעשה מחזיקות במידע רציף של מיליוני ישראלים במשך שנים. מדובר בפריצת דרך משמעותית בינלאומית, משום שמדובר במאגרי מידע איכותיים ומקיפים של נתוני הבריאות ביחס למוצא/מין/משקל/גובה/בדיקות דם/מחלות/ניתוחים/מגורים של מליוני איש. המאגרים יפורסמו ללא מידע מזהה – כך שמכוני מחקר וסטרטאפים יוכלו לנתח את הנתונים ולזהות תבניות חדשות לזיהוי מחלות וטיפולים, (לדוגמה יהיה ניתן לחקור ולמצוא שכל מי שבגיל 10 היה לו כולסטרול גבוה – בגיל 40 סבל מיתר לחץ דם) וכך ליצור דרכי איתור ומניעת מחלות.
ואחרי כל זה, עדיין מבחינת ההוצאה הציבורית, ההוצאה הגדולה היא על אבחון מחלות, וטיפול בהן.
וכשיש תקציב ציבורי שמשלם עבור מחלות – הוא בעקיפין מזמין מחלות. משום שרופא שמקבל תשלום עבור חולי – לא יכול בכלל לעסוק בבריאות. הוא פוגש את האנשים במצבי מחלה – ובמסגרת השיעור הנמוך של רופאים לנפש וביקור רשמי של 5 דקות בלבד, אין לו שום אפשרות לעסוק באורח החיים הבריא, ואמנם קופת חולים מאוחדת יזמה את "ביקור בריא" במסגרתו מוזמנים ילדים לביקור רופא כשהם בריאים – כדי לבצע מעקב והדרכת בריאות – אבל זה מעט מידי ומאוחר מידי, וקשה להאמין שיש היענות גבוהה, כי איזה הורה יקח את הילד על חשבון העבודה ובית הספר – לביקור אצל רופא כש"הכל בסדר"???
בנוסף, משרד הבריאות עצמו גילה כשל שוק פנימי, כשהתברר שספקי שירותים של קופות החולים ובתי החולים – קידמו פתרונות ופרוצדורות רווחיות על פני מה שצריך. וזה כמובן צפוי לחלוטין כמו בכל שוק שמקבל תמריץ שגוי, וגורם ל"אפקט הקוברה". "אפקט הקוברה" מסכם את מה שקרה כשהממשל בהודו הציע פרס לכל מי שיוכיח שחיסל נחש ,אך התברר שהפרס שימש את מחסלי הנחשים ל… גידול נחשים! כדי להרוג אותם ולקבל עליהם עוד ועוד פרסים.
ובכן, זו הבעיה המרכזית של מערכת הבריאות בישראל, שפותחת כיסים עמוקים כדי לשלם על מחלות. הרופאים מקבלים תשלום עבור מחלה, וחברת התרופות מקבלת תשלום על מחלה, אז מי טיפש להשאיר את הציבור בלי מחלות?! ואני לא חושד לרגע ברופאים שמעוניינים להשאיר אותנו חולים, (בחברות תרופות אני כן חושד), אבל בוודאות – כשהמערכת משלמת על מחלות – היא משבשת את צורת הטיפול המערכתית.
ביטול מערכת הבריאות הציבורית הוא לא הפיתרון
יהיה מי שיטען שהכל מתחיל ונגמר בכלכלה, הוא יטען גם שצריך לסגור את מערכת הבריאות הציבורית לחלוטין, כך שהשוק החופשי יגרום לאנשים לקחת אחריות על הבריאות שלהם. כי מי שיודע שכל ביקור רופא עולה 150 ש"ח וצפונה, וכל ניתוח עולה כמה אלפי שקלים וצפונה. ישמור יותר על הבריאות שלו.
הבעיה היא ששוק חופשי יכול לעבוד רק כשמגישים את החשבונית במקום, לעומת זאת המחלות הנפוצות שגורמות למוות הן מחלות תהליכיות, השמנה, יתר לחץ דם, סרטן, סתימת עורקי הלב ואחרים, ולכן לדוגמה שוק הבריאות החופשי בארה"ב לא קידם תהליך של אחריות, כיון שאדם לא חושב בגיל 5 או 20 – על החשבונית שתוגש לו בהמשך, כשמצבו הבריאותי יתדרדר. וזו סיבה מרכזית למה נדרש כאן תכנון מראש וראייה רוחבית. וכן גם בתחום החיסונים. בכדי למגר מחלות על ידי חיסון נרחב של כלל הציבור – אנו נדרשים למעורבות של ארגון בסדר גודל ממשלתי.
כך שקשה מאוד לטעון ששוק חופשי ירפא את המחלה, וקל יותר לטעון שתחום הבריאות הוא חלק מתחום הביטחון שהוא התפקיד המרכזי של מדינה. שוק חופשי לא יכול לספק הגנה וביטחון מקיף מאויבים ומפושעים. וכך גם לא הגנה וביטחון מאויבי הגוף.
ולכן הפיתרון צריך להתאים לתכנון מרכזי, כלומר ממשלתי, מתוך הכרה ביתרונות וחסרונות של גופי ממשלה.
תשלום על בריאות
אבל ברגע שהבנו את "אפקט הקוברה", הבנו את הדרך לפיתרון. כדי להשיג אזור נקי מנחשים – צריך פשוט לשלם למי שמוכיח שהאזור שלו היה מוכה נחשים וכעת הוא נקי מנחשים. ובמקום לממן את דרכי הביצוע (לכידת נחשים) – צריך לממן מטרת הביצוע (ניקוי הנחשים), ועלינו לתרגם זאת לתחום הבריאות – ולממן את המטרה הסופית שהיא בריאות הציבור, ולא את דרכי הביצוע – שהם מימון מאבחני ומטפלי מחלה (רופאים) ודרכי ריפוי (תרופות וניתוחים).
איך שומרים על בריאות? ובכן, פלא! יש פה הסכמה מלאה ונדירה בין המדענים לרופאי האליל – כולם מסכימים שכדי לתחזק בריאות צריך לאכול בריא, לשתות בריא, לישון טוב, ולקיים פעילות גופנית קבועה, ולהימנע מלחץ נפשי. אבל לפני כחודשיים ערכתי סקר קטן (40+ משתתפים) כדי לקבל קצת נתונים על ארוחת הבוקר שילדים לוקחים איתם לבית הספר, 80% שולחים לחם/פיתה/לחמניה מקמח לבן. ולמעלה מ50% מורחים בדרך כלל ממרחים עתירי סוכר כגון שוקולד, ריבה, ואחרים. 50% מצרפים מים וכן פרי או ירק. אבל השאר מצרפים שתיה מתוקה ועוגיות/עוגות/חטיפים. בשורת הסיכום רק 36% השיבו שזו "ארוחה בריאה, אני מרוצה מהמצב".
אז איך אפשר לשנות את הרגלי התזונה הללו שהרוב מתרגל עליו מילדות? איך אפשר לממן אוכל בריא? שתיה בריאה? שינה טובה?
ובכן זה לא מה שאמור להעסיק את משרד הבריאות! משרד הבריאות כאמור – צריך לעסוק במטרות ולא בדרכי היישום. והדרך היא מאוד פשוטה – לאסוף נתונים סטטיסטיים על הרגלי אכילה שתיה וכו' – ולהוציא מכרז המזמין ספקים (אלו יכולים להיות קופות החולים, או גופי בריאות חדשים) שיקבלו תשלום עבור שיפור הנתונים. כל גוף בריאות שיוכיח שהאזרחים שבאחריותו הפחיתו באכילת מזון מזיק, ומקפידים על שינה טובה ופעילות גופנית – יקבל על כך מימון. מי שנכשל? יפסיד.
ואז? גופי הבריאות ישברו את הראש, יבצעו סיעורי מוחות ויבצעו את זה כמו שרק השוק הפרטי יודע לעשות.
תהיה תחרות, יועצי בריאות יבואו אלינו הביתה, יהיו הסכמים עם רשתות המזון – להחביא או להפסיק למכור את החטיפים והמתוקים, ימכרו מזון בריא מסובסד, שעוני ואפליקציות ניטור שינה ופעילות גופנית, דוכני טעימות של מזון בריא וטעים ברחובות, יפיקו סרטים מקדמי בריאות, תהיינה תוכניות חינוך בבתי הספר – לא רק כהדרכה חד פעמית לבחירה. ולא רק בפריפריה. ספק שיודע שממתין לו סכום כסף נכבד עבור תוצאות של בריאות – יעבוד קשה – על בריאות. וזה מה שצריך להחליף את הספקים הנוכחיים שממתין להם סכום נכבד עבור מחלות.
תמונת הפוסט: Wellness Corporate Solutions, CC BY-SA 2.0.
"An apple a day keeps the doctor away" – תפוח ביום ירחיק אותך מהרופאים.
