אז למה לא לבחור בעופר ברקוביץ בירושלים?! - קרוסלה - הבלוג של מתי הורוביץ
עיריית ירושלים. גדולה על עופר ברקוביץ

אז למה לא לבחור בעופר ברקוביץ בירושלים?!

הבחירות בירושלים. אני לא יודע מאיפה להתחיל, אבל אני כן יודע במה אסיים.  תבחרו במי שתבחרו ובלבד לא בעופר ברקוביץ. אם אין לכם כוח לפוסטים ארוכים. אז פשוט אל תצביעו לברקוביץ, ובלי להבין למה. ואם יש לכם כוח, קחו כמה דקות. מדובר בסך הכל ב3 סעיפים.

  1. מה ירושלים צריכה ומה לא
  2. מה יש בברקוביץ ומה לא
  3. מי הם הצעירים בירושלים ומי לא

מה ירושלים צריכה?!

קודם כל נתחיל באתגרים הגדולים של ירושלים.

ירושלים, כעיר הבירה זקוקה לביטחון וכלכלה – כבסיס לכל ערך אחר שאפשר לצקת רק כשיש ביטחון ויכולות כלכליות. ואת היכולות הכלכליות לא כדאי לבסס על מירוצי פורמולה או אופניים – משום שזה פספוס של יכולות גבוהות בהרבה. כל עיר צריכה לנצל את ה"משאבים הטבעיים" שלה, לפני שהיא חושבת על משהו אחר.

ירושלים היא עיר הבירה והממשל, ואת העוצמה הזו, תל אביב "גנבה" מירושלים. תל אביב היא העיר העשירה בישראל, כביכול כל תושבי תל אביב עובדים ועשירים. אבל בפועל, רוב העובדים בתל אביב מגיעים אליה מבחוץ. כך שלמעשה, תל אביב היא בירת המרכז, שמושכת אליה נהירה של עסקים, תיירות, וכו'. אבל אם נתעמק רגע נגלה, שכל תחומי הממשל אמורים היו להיות בירושלים, הן משרדי ממשלת ישראל, והן כל השגרירויות הזרות, כפי הנהוג בכל העולם, שהשגרירויות הזרות שוכנות בעיר הבירה והממשל. וכעת הם מפוזרים על פני תל אביב והסביבה.

המשמעות היא גדולה מאוד, משרדי ממשלה מביאים נהירה הן של העובדים והן של האזרחים אל מיקום המשרדים, מה שאומר פריחה עסקית מקיפה. וכשמדובר בשגריריות זרות – זה כבר עובר לתעשיית המלונות, בתי ספר בינלאומיים ועוד. מה המשמעות של העברת 80+ שגרירויות לירושלים?! ומה המשמעות של העברת 140 יחידות ממשלתיות לירושלים?

מבחינת משרדי הממשלה מדובר במעבר של רבע מליון מ"ר, כלומר לגזור את שלושת מגדלי עזריאלי (ויותר) מתל אביב ולהדביק בירושלים, ו10,000 עובדים ישירים, ובנוסף לזאת עוד עסקים שמשלימים את האקו-סיסטם. מסעדות, עורכי דין, ונותני שירות בתחומי המשרדים השונים, ספקי ציוד ועוד.

מבחינת השגרירויות הזרות מדובר בכ80 שגרירויות – שיעבירו גם את שכירות משרדי השגרירות וגם שכירות מגורים לשגרירים ואנשי הצוות, ומסביבם עולם התעשייה של שירות לדיפלומטים, בתי ספר בינלאומיים, מלונות, ועוד. 

אז אמנם תל אביב יכולה להיות רגועה, כי תהליך ההעברה הוא איטי, אבל מי שרוצה לבנות באמת את התשתית הכלכלית של ירושלים – צריך להתמקד בזה. ולשם כך צריך ראש עיר בעל השפעה ממשלתית ובינלאומית. עופר ברקוביץ הוא לא בעל השפעה כזו. על אף שהוציא כמה כתבות יח"צ בנושא. אין מישהו בממשלה או בממשלות העולם שמתייחס אליו ברצינות.

האתגר הגדול השני – הוא בכיון ההפוך, לעצור הוצאות מיותרות.

ירושלים סובלת מגיבנת איומה בדמות השכונות הישמעליות במזרח ירושלים, מעבר לגדר. אלו שכונות שמהוות עול כלכלי ובטחוני. והפיתרון הוא להוציא את השכונות הללו מתחומי אחריות עיריית ירושלים.

וכעת, לאחר "חוק ירושלים", זה הופך להיות מסובך יותר, אני לא אאריך, אבל דווקא זאב אלקין עבד כדי שהחוק יאפשר להוציא את השכונות הללו מחוץ לאחריות העיריה, אך אנשי השמאל המקומי והבינלאומי לקחו את הנושא כהזדמנות לטעון שאפשר להוציא חלקים מירושלים וסינדלו אותו. כך שכרגע צריך למצוא פיתרון יצירתי תוך שימוש בהשפעה ממשלתית ובינלאומית.

עופר ברקוביץ אינו בעל השפעה כזו.

מה ירושלים לא צריכה?!

ירושלים אינה זקוקה לראש העיר שמתמחה בפינוי אשפה. בדיוק כפי שאיננו מצפים שמנכ"ל בנק הפועלים ייבחר לפי מידת היכולת שלו לדאוג לפינוי האשפה בסניפים. בשביל זה יש חברות ניקיון, ואם חברת ניקיון לא עושה את העבודה – צריך להביא חברה אחרת, או אולי כמה חברות.

ירושלים גם לא זקוקה לראש עיר שחי בסימטאות העיר. זו בדיחה לטעון שראש עיר צריך לחיות בעיר ולהכיר כל סמטה. לחלוטין לא.

ירושלים גם לא זקוקה כעת להשלמה בין החרדים לחילונים בקרית יובל או בשכונות אחרות בעיר.

ירושלים, לא זקוקה ל"צעירים עובדים". כפי שתל אביב לא עשירה בזכות תושבי תל אביב הצעירים, אלא בזכות שהיא הפכה למטרופולין מרכזי – כך שאנשי הייטק שגרים בראש העין או בנתניה – משלמים את הארנונה העסקית שלהם בתל אביב.

וגם בני ברק שרוב האוכלוסיה שלה נמצאת למטה למטה מבחינת הכנסות – אבל היא פעלה באותו אופן, וניקזה מאות עסקים מהמרכז אל מרכז העסקים שלה. ומשכך היא עומדת להיות אחת הערים העשירות בישראל, אז קחו את כל הסיסמאות על "הגירה שלילית" ושימו בפח הקרוב.

מה יש בעופר ברקוביץ

אני חייב להודות שעופר ברקוביץ מצליח לשווק את עצמו מצוין. והוא רוכב על נושאים פופוליסטיים שמשכנעים אנשים שלא מסתכלים על התמונה המלאה. "נדאג לדיור – וארנונה כפולה לדירות רפאים", "נלחם בסגירת קולנוע סמדר" ועוד. הוא גם צעיר, ולצעירים קל להתחבר אליו. ומי מרעיש במדיה והרשתות החברתיות? הצעירים. הוא גם מבטיח "לדאוג לכולם", "לדאוג לצעירים", "לדאוג לציונות".

אבל הוא מסתיר את הצדדים הפחות יפים שלו.

מה אין בעופר ברקוביץ

עופר ברקוביץ הוא לא רודף שלום. כשברקת הציע להפריד שכונות בין חרדים לחילונים כדי למנוע מריבות, ברקוביץ התערב וטען שאסור לתת לזה לקרות. (וניתן להבין אותו כיון שהסכסוך מתדלק את הקמפיינים שלו).

עופר ברקוביץ לא אובייקטיבי לגבי החרדים. בהפגנה נגד החרדים, הוא נצפה מניף שלט הקורא ל"מיצוי כושר ההתבטלות", שזה אומר במילים אחרות – שכלל האברכים השוקדים על לימוד התורה  הם בטלנים מבזבזי זמן. בעוד שהוא לא קורא לבדוק את "כושר ההשתכרות" של נכים וקשישים המבקשים גם הם תקציבים – על אף שחלקם הם בעלי ממון או סתם בעלי יכולת השתכרות. וכן הגיש עתירה נגד סגירת הסינמה סיטי בשבת, ועוד.

עופר ברקוביץ שגדל בירושלים לא מתעניין בניקיון העיר. ולכן לאורך השנים שלו הוא לא עסק בתחום.

עופר ברקוביץ אינו בעל ניסיון וותק כפוליטיקאי מוביל. ובכך הוא דומה מאוד ליאיר לפיד שבזכות יח"צ טוב הגיע לפופולריות. אבל בפועל הוא לא מסוגל להוביל שום דבר מהותי. או במילים פשוטות, עוזר מנכ"ל מוצלח לא יכול להפוך למנכ"ל.

אה, ואין לו שום כיסוי להבטחות הבחירות שלו. הוא לא יכול לדאוג לכולם בשווה – כי מזרח העיר היא פרוייקט שאף אחד לא יודע איך להתמודד איתו, אי אפשר לגבות שם ארנונה – כי אין שם רישום מסודר של הקרקעות – וממילא אי אפשר לגבות ארנונה. ואין לברקוביץ או למועמד אחר – הצעה הגיונית בנידון, לפחות המועמדים האחרים לא הבטיחו לשוא.

וההבטחה הגדולה שלו לדאוג לצעירים, ובכן, בואו נבדוק מיהם הצעירים?

מי הם הצעירים בירושלים?!

אחד מנושאי הדגל של עופר ברקוביץ ותנועת התעוררות הוא "הצעירים". וסעיף הצעירים במצע התעוררות נפתח במילים האלה "תנועת התעוררות הוקמה על ידי צעירים וצעירות לפני כעשור, ועד היום מהווים צעירות וצעירים חלק מרכזי בעשייה בתנועה. התעוררות הובילה שינויים רבים שנעשו למען הציבור הצעיר בעיר".

אז בדקתי בהמשך אותו סעיף על מי מדובר, האם על חרדים צעירים – שמהווים כ25% מצעירי העיר? או אולי על הצעירים הערבים שמהווים כ40% מצעירי העיר? או אולי אפילו על הדתיים והמסורתיים שמהווים עוד כ20% מהעיר?

נו, באמת, מי הפתי לחשוב כך?!

מדובר בצעירים שרוצים חיי לילה בשוק מחנה יהודה, מעונות סטודנטים במרכז העיר, ומוניות שירות שפועלים בשבת. בילוי במתחם "התחנה" בשבת ועוד. כלומר, מגזר העתיד של ירושלים, "הצעירים היצרניים" שהם בסך הכל כ15% מצעירי העיר ולחלק מהפעילויות אפשר להוסיף גם את המסורתיים והדתיים ולהגיע לשליש מהעיר.

מילא זה היה נגמר בשקר הזה.

מתברר ש"מרכז צעירים ירושלים" (נחשו למי מצביעים שם…) גוף שככל הידוע לי מתוקצב מתקציבי העיריה, מצאו דרך מקורית לעודד הצבעה "לאנשים הנכונים", החל מהשבוע הם תכננו להפעיל "שני צעירים חדורי מוטיבציה ועם אש בעיניים שיסתובבו ברחבי העיר עם מיצג הבחירות שלנו, יספרו לאנשים שלא כלכך בלופ שממש עוד חודש אנחנו יוצאים לחגוג בחירות בעיר, יעלו בפניהם שאלות ותהיות מעניינות ובעיקר יגרמו לכמה שיותר אנשים לצאת להצביע"

כמה גאוני זה, לעודד הצבעה רק באזורים מסוימים…

לצד הצעירים במרכז יש עוד כמה שאוהבים לקרוא לעצמם בשמות מפוצצים כמו "אנחנו", מי זה "אנחנו"? בדיוק כמו ה"צעירים", קבוצת מיעוט שבמיעוט שרוצה לשלוט בעיר. או "צעירים לוקחים רשות" שבמקרה או שלא – מדובר בשתי אחיות שמובילות פעילויות דומות בשמות שונים. וכולם יחד מובילים את קמפיין #פשוטתצביעו שמיועד לחילונים בלבד, או במלים אחרות ל"צעירים"…

לא חפרתי מאיפה המימון, אני יודע שיש לו שותפים שונים, אבל אם יתברר שמדובר גם בניצול תקציבי עיריה אזי בכלל מדובר פה בקרוב לפלילים.

בשורה התחתונה חשוב לזכור מי הם לא הצעירים.

מי הם לא הצעירים בירושלים?!

כ75% מתושבי ירושלים בכל הגילאים, ובפרט הצעירים החרדים והערבים שמהווים רוב –  הם לא צעירים. כ25% מהעיר בכל הגילאים, שהם חילונים או קרובים לכך – הם הצעירים. ואני אומר שעופר ברקוביץ נקט כאן בטריק לא צעיר בכלל, הוא מכבס מילים. ותפקידנו הוא לא להתפתות.

ובשולי הדברים. גם החרדים שמחפשים ממ"ח (חינוך ממלכתי חרדי) – הם לא "הצעירים" של ירושלים, גם אם יש בהם את התמימות לחשוב שהם רצויים ואהודים על עופר ברקוביץ. כפי שחשבו בעבר שיאיר לפיד או לפחות נפתלי בנט יאהבו אותם. והן חוו את זה כבר במערכת הבחירות הזו. אחת מהן בירושלים, שהבטיחו לה מקום ריאלי במפלגה של רחל עזריה, ובסוף עזריה פרשה וזרקה אותה. ואחת מהן בעיר אחרת – שהחילונים לא רצו לקבל אותה כי היא חרדית, והחרדים לא רצו לקבל אותה כי היא אשה…

ואם הם בכל אופן בטוחים שברקוביץ הולך להיות הפיתרון שלהם, אז יש לי כמה הערות:

קודם כל, בלי קשר לברקוביץ, ראיה צרה של בחירת ראש עיר לפי פיתרון ממ"ח בלבד, דומה בדיוק למגזרים עליהם נהוג לקטר ש"הם דואגים רק לעצמם". ירושלים זקוקה למנכ"ל בסדר גודל מתאים. ולא לאחד שיפתור כמה בעיות פרטיות.

ולגבי ברקוביץ עצמו.
א. ברקוביץ לא הולך להיות עצמאי, והוא יהיה תלוי במפלגות החרדיות. כך שמי שמנע את הממ"ח עד עכשיו ימשיך למנוע אותו. ואם לא יפריעו, ויש סיכוי טוב כזה – כיון שיצחק פינדרוס עזב את העיר – אזי כל מועמד אחר, אלקין, ליאון ודייטש – יוכלו גם הם לא להפריע.
ובסופו של יום, במידה וכן יהיו התנגדויות בעיריה – עופר ברקוביץ ישמור את האנרגיות למלחמות הפרטיות שלו, לטובת בסיס המצביעים שלו, ודורשי הממ"ח הם קומץ קטן מתוכם.

ב. ברקוביץ הוא פיתרון רק לירושלים, אולי. ומה עם שאר הערים בישראל? צריך להבין את שורש הבעיה, כדי להבין מה הפיתרון. הבעיה של הממ"ח היא הממ"ח עצמו. מדובר בגוף לא מבושל, שהוקם בחופזה על ידי לפיד. והוא סינדל את הממ"ד – כך שבכל מקום שאפשר להקים מוסד ממ"ח אסור לממ"ד להתערב. ולכן, בכל הערים שיש ממ"ד עם דריסת רגל חזקה שזה כולל את ירושלים, בית שמש, פתח תקווה ועוד. אין לממ"ד יכולת להוביל הקמת מוסדות. וזו הסיבה שבית הספר החדש שקם השנה בבית שמש – קם בסוף כיוזמה פרטית ולא על ידי הממ"ח – כי הממ"ח לא יכול להוביל את המהלך.

כך שפיתרון העומק הוא לבטל את הממ"ח ולהעביר את כל מוסדות הממ"ח לממ"ד, ואז זה יפתור באחת את הבעיה לשלל ערים. ולא יהיה צורך להתחנן בשום מקום על מוסדות הממ"ח. חב"ד וצאנז עשו זאת בהצלחה מרובה.

לסיכום:

ירושלים גדולה על ברקוביץ, והוא לא שונה מכל פוליטקאי מהזן הנחות שמפזר סיסמאות והבטחת בחירות. הוא כן שונה מפוליטיקאים וותיקים שמגיעים לתפקיד עם גב חזק בדמות מפלגת שלטון או מפלגה אחרת בקואליציה, מה שמוביל ליכולת לתמרן עיר מורכבת כמו ירושלים. 

פוסטים אחרונים

קבלו עדכונים בפייסבוק

3 תגובות

  1. ממתי נושא השגרירויות זה תפקיד של ראש עירייה, חשובה ככל שתהיה?
    ובכלל, האם לא ניתן לבחור בצעירים כשרוניים ומקצוענים, רק בפוליטיקאים עם וותק של שלושים שנה?
    תכלס, לא נאמר פה סיבה מספיק טובה למה לא ברקוביץ'.

  2. אולי זה ממש מגוחך
    אלקין ישכנע מדינות זרות להעביר את השגרירות שלהם?
    ירושלים זה לא תל אביב, אין לה פריפריה שתיסע אליה. אם אתה רוצה להפוך את ירושלים למרכז הייטק ותעשייה יותר גדולים אתה צריך שהם יגורו בירושלים. בן אדם שבכל מקרה גר במרכז לא ילך לעבוד בירושלים , מה גם שהשכר נמוך יותר.
    ראש עיר בהחלט אחראי על פינוי זבל במובן הכללי ולא החברות הפרטיות.
    והערבים באמת לא חלק מהבחירות וזה רק מס שפתיים. אז בתוך הציבור היהודי יש יותר מחצי שאינם חרדים.
    אני לא אנסה לשכנע חרדי להצביע לו וגם הוא לא מפתח ציפיות עליהם, אבל זה ממש לא מיעוט..
    בני ברק היא אחת הערים העשירות כמו שאני ביל גייטס .

השאר תגובה

אם הגעת עד לכאן, אשמח לחוות דעתך על הפוסט בשתי מילים (לא יתפרסם באתר)