איך אפשר לגרום לרוני לבחור בטראמפ?(פרשת קיימברידג' אנליטיקה) - קרוסלה - הבלוג של מתי הורוביץ
2018-11-23 14_15_49-Cambridge_Analytica_logo.png (322×309)

איך אפשר לגרום לרוני לבחור בטראמפ?(פרשת קיימברידג' אנליטיקה)

כנראה שאתם לא מכירים את רוני פרסיקו (שם בדוי), אבל אחרי שתשמעו את הסיפור שלו סביר להניח שתנחשו מיהו. הסיפור שלו התחיל לפני כמה חודשים, כשרוני מגיע למרכז העיר, אין כניסה לרכבים, הוא חונה בחניה וממשיך ברגל. הוא נתקל לאורך הדרך ברוכלים, דוכני התרמה, והנה צדו אותו שתי בחורות צעירות – מבקשות ממנו תרומה לילד שכן שלהם, יש לו מחלת לב נדירה והוא זקוק לניתוח לב יקר בחו"ל, כל הבנין התגייס לעזור למשפחה המסכנה. הגיעו לסיכום עם עמותת סיוע מוכרת – שכל הכספים יעברו דרכה בצורה מסודרת. ליבו נכמר עליו – והוא תרם 100 ש"ח, משאיר פרטים בשביל הקבלה שתגיע בדואר.

במטה חברת עוקצני, הכניסו את הפרטים שלו למחשב, בתוספת מידע וניתוח אישיות: כבן 35, בעל מצפון, קל לשכנוע, מוציא כסף בקלות, לא שם לב לפרטים הקטנים – הרי העמותה המוכרת לא היתה חתומה על הקבלות, לא קורא עיתונים – כך אמר למחלק העיתונים שהציע לו עיתון.

למחרת, נשלח אחד ממחלקי העיתונים להסתובב ברחוב שרוני רשם בקבלה, כשרוני חזר הביתה מלווה בחבר – המתין המחלק עד שהחבר יצא – והציע לו עיתון, החבר לקח והתחיל לקרוא מיד, שאל אותו מחלק העיתונים: "אתה אוהב את העיתון? אני יכול להביא לך כל יום", "איפה אתה גר?", "אה, זה במסלול הקבוע שלי, אני יכול לשים לך ישר בתיבה, תן לי מספר בנין ושם, אני אכניס לך עיתון כל בוקר".

במטה חברת עוקצני, הכניסו את פרטי החבר, שוקי גורן, למחשב, כולל מספר הטלפון כפי שאיתרו ב144. ובכן, נראה שהפעם זה עובד, עשרת התורמים הקודמים, חלקם התקמצנו, חלקם ראו שם לא מוכר בקבלה והחזירו את הארנק לכיס, וחלקם – הפרופיל של החברים לא התאים. הפעם נראה שזה הולך בכיון.

למחרת, עקבו אחרי רוני בדרך לעבודה – ומצאו שהוא עובד במסעדה, מקבל ומכין את ההזמנות, "מסעדה? אין טוב מזה! קרבן מושלם!", מאותו יום התחילו להגיע אורחים חדשים למסעדה, לרחרח מי נגד מי. מפה לשם, רוני כבר זכר את התפריט של הבחור השמנמן עם השיער הדליל. "מה נשמע?, "איך הולך"? "היום כמעט נגמר הצ'יפס – אבל שמרתי לך בצד", ומסמול טוק זה עבר לשיחות על עבודה קודמת ועל משרד התיווך של סולי, ועל תוכניות לעתיד. ואז יום אחד, סולי, עם השיער הדליל, הזמין שתי פחיות בירה. "מה קרה היום, ולמה באמצע היום?", "קיבלנו עכשיו נכס חבל על הזמן", "נכס בחו"ל במחיר מתחת לרצפה, כי בעל הנכס נפטר – והילדים רבו, גלשו לאלימות, ולאחר מהם נמאס, והוא מאיים שאם לא מוכרים את הנכס במיידי – הוא מתאבד", רוני מתקשה להבין איך סולי מחייך ככה, מזמין שתי בירות כשהלקוח שלו במצב נפשי כל כך קשה.
ופתאום רוני חושב לעצמו – "רגע, ככה אני אמשיך להתגלגל בין מסעדות, ולהשתגע בשביל לשלם משכנתא", "רגע, סולי, באיזה סכומים מדובר? אולי זה מתאים לי". וסולי יושב ומפרט לו בהרחבה את פרטי "הנכס", הרי חודש עובדים על זה. והכל עובד לפי המתוכנן.

"איפה זה?" 
באריזונה. 
לך תדע איפה זה אריזונה, שוקי בטוח יידע, הוא יודע הכל.
בערב רוני פגש את שוקי, 
"שוקי, נכס נדל"ן באריזונה, מה אתה אומר על זה?"
– בדיוק אתמול היה כתוב בעיתון שמתפתח שם שוק חם, והמחירים בעליה
"באמת? וואלה!"
– מה יש'ך באריזונה?
"סתם, איזה מתווך שמגיע קבוע למסעדה קיבל נכס בחצי מחיר, וחשבתי שאולי אני אקנה את זה ואני אשכיר את זה, הוא עובד עם אח שלו שגר שם, אח שלו גם מנהל את הנכס – ומביא לך את הכסף כל חודש לחשבון בנק, הוא אומר שלפי המחירים עכשיו זה יוצא רווח של 20% בשנה. רגע, איפה זה בכלל אריזונה?"
– זה בדרום מערב ארה"ב, חם שם נורא, רגע. מי זה המתווך הזה? למה הוא לא קונה את זה בעצמו?
"הוא אומר שהוא קנה כבר כמה נכסים ואין לו עכשיו מזומן, וזאת מציאה של פעם בחיים. "
– מה השם שלו, בא נבדוק בגוגל. 
"סולי מור"
– הנה יש פה שלושה סולי מור, הנה, אחד מהם מתווך, תראה את התמונה – זה הוא?
"כן, בדיוק זה הוא."
– וואו, נראה מרשים, יש לו 5,623 עוקבים, הוא נותן פה ייעוץ והמלצות. שמע! נראה שיש פה משהו אמיתי!
"ואוו, זה מלחיץ, אבל מאיפה אני אביא את הכסף, רגע, אני חייב להתקשר אליו שאני קונה, אין מצב שהוא מוכר את זה למישהו אחר. יש טלפון בדף שלו?!"
"הי, סולי, זה אני רוני מהמסעדה, זוכר שסיפרת לי היום על הנכס באריזונה בחצי מחיר? תקשיב, אני רוצה לקנות אותו, שמור לי אותו", "מה כבר יש מישהו?! לא. אין מצב. תעשה לי טובה, אני חייב את זה!", "כן אני אסתדר עם המקדמה, אני אשיג מזומן, סמוך עלי, מה הכתובת של המשרד", "מעולה, ניפגש מחר".

טוב, שוקי, אני חייב לזוז, אני חייב לדבר עם אבא שלי שיעזור לי עם הכסף הזה – אני אתחלק איתו ברווחים, לילה טוב.

רוני מחייג שוב ושוב לאבא שלו אבל הוא לא עונה, מה עושים?! חייב להביא מקדמה עד מחר.
מחייג לשוקי "תקשיב – אבא שלי לא עונה, ואני חייב להביא לו מקדמה קטנה מחר – כדי שישמור לי, אחרת, סולי הזה סוגר עם מישהו שכבר רצה לסגור איתו, יש לך רעיון?!"
– בכמה מדובר? 
"10,000 דולר."
– כמה זה יוצא בשקלים? 35,000 שקל? ראיתי בעיתון שיש במימון-מיידי הלוואות מהיום להיום עד 50,000 שקל, בריבית טובה. קח את הטלפון 1-700-5000-6000 תתקשר אליהם על הבוקר.

***

פה המקום לדמיין את המשך עסקת העוקץ הקלאסית – רוני קיבל תמונות של הנכס, שרטוטים, מסמכים באנגלית, ועו"ד שסולי "מכיר ועובד איתו שנים" מסדר את החוזה, חותמים עסקה וערמה של מסמכים, רוני ממשיך ומעביר את התשלומים על הנכס על ידי הלוואות מקרובי משפחה, ואבא טוב ותמים כמו הבן שלו, אבא שנרתם לעזור לבן שחתם עיסקה בלי להתייעץ איתו. ואז סולי מספר שמשהו מסתבך, כי האח השני הלך למשפט לערער על המכירה, ואי אפשר להשכיר כרגע את הנכס. והעו"ד יטפל בזה, וכמה חודשים שאין שכר, ורוני כבר מתעצבן, וסולי מסביר לו שהעו"ד ממשיך לעבוד בלי תוספת תשלום כי הוא סידר את המכירה והוא גם מפסיד מזה כסף.

אבל בשונה מעסקת עוקץ קלאסית – חברת עוקצני – שולטת על רוני מכמה ערוצים מרכזיים – שוקי חברו הטוב קורא בשקיקה את העיתון, עם המסרים והידיעות שחברת עוקצני מדפיסה לו בגירסה אישית מידי בוקר. והוא ממשיך ללחוש על אוזנו של רוני – שזו עסקה שווה, ויש שם נכסים שמכפילים את המחיר

ובאורח פלא, כשרוני יושב מול סולי והוא מנסה להתקשר לאבא או לשוקי – שמבינים קצת יותר ממנו בענייני נדל"ן ומשפטים- הם לא זמינים, כי ברגע שרוני מוציא את הטלפון, סולי לוחץ בתוכנה שלו לשיחות ספאם – וגם אבא וגם שוקי מקבלים שיחות עם הצעות מעניינות מבזק / הוט / כרטיסי אשראי / לוטו אוטומטי.

והוא לא רוצה לתבוע את סולי כי סולי גם כך מופסד בעסקה – כי אח שלו עובד שם באריזונה ומנסה להשיג אפשרות להשכיר את הנכס, והעו"ד גם עובד מול התביעה בבית המשפט. והוא נסע אתמול לאריזונה בשביל זה.

***
ובכן, בואו נתאר לעצמנו את חברת "עוקץ עוקצני" גוף עתיר בכסף וכוח אדם, פרוייקט העוקץ הנוכחי הוא "נדל"ן מניב בארה"ב, 20% תשואה מובטחת!", אז מה בעצם ההבדל בין עוקץ-עוקצני לשאר עוקצים? שכל כלב ועוקצן יבוא יומו וייחשף. אבל את עוקץ-עוקצני לא חושפים. והם פועלים באין מפריע, לאורך ימים ושנים.

כי חברת עוקצני לא עובדת סתם ב"שיטת מצליח", אלא מפעילה מניפולציות שנראות תלושות מהמציאות, פיזור דוכני התרמה, רוכלים ומחלקי עיתונים – שמנסים לצוד קרבן. כשמוצאים קרבן עם פרופיל שמתאים לסחיטה רגשית, עוקבים אחריו כדי לאתר את חבריו – שיהיו גם הם נתונים להשפעה עוקצנית. על ידי הדפסת גירסת עיתון מותאמת אישית עם מסרים שאמורים לחלחל לקרבן. ובנוסף על הכל – חברת עוקצני יכולה ליצור מסך עשן ולבודד את הקרבן מהשפעות "לא רצויות".

וכל זה אינו אלא הסבר ופירוש לפרשת "קיימברידג' אנליטיקה" שעקבה ותמרנה מליוני אמריקאים באמצעות פייסבוק – וגררה את חברת פייסבוק לתסבוכת מול קהל הבית האמריקאי ולמחיקת עליית המניות בשנה החולפת.

הלל גרשוני, כתב פוסט שבו תקף את החשש מאובדן הפרטיות ברשתות החברתיות והחשש מיכולת המעקב אחרי משתמשי פייסבוק. כדרכו, בציניות מבריקה – הוא כתב בכלל פוסט נגד "המצאת הרחוב", הרחוב הוא מסוכן, אפשר לעקוב אחרינו, לשים לנו שלטי חוצות שמתמרנים אותנו, לצלם אותנו בפוזה מביכה, וכו'. (הפוסט מצורף בתגובות). אלמלא הייתי שקוע בעשור האחרון בטכנולוגיות אינטרנט – סביר להניח שהייתי משתכנע מדבריו ומתייחס למעקב הזה בביטול. אבל כיון שאני מכיר מקרוב איך זה עובד – תארתי לעיל איך נראה הרחוב הזה.

בגלל המורכבות של כל המניפולציות האלה, אנחנו לא חוששים לצאת לרחוב, לא חוששים בו מאובדן הפרטיות, ולא ממעקבים, ולא חושדים בעיתון שמחכה בתיבה – שהוא הודפס בגירסה מותאמת אישית עבורנו, ולא חושדים שבן/בת הזוג או ההורים לא זמינים כרגע – כי מישהו מעסיק או שולט בקו הטלפון שלהם.

אבל בעידן האינטרנט הנוכחי – ממש לא מדובר בפרנויה והזיות, אלא בדברים שבוצעו על פי החשד על ידי קיימברידג' אנליטיקה, וממשיכים להתבצע על ידי אחרים.

בתרגום לשפה הטכנית זה עובד ככה: 
מעלים אפליקציות פייסבוק "מגניבות" שמנחשות "מי הנפש התאומה שלך", ואיך תיראה אם תהיה בת, או איך תיראי כשתהיי זקנה. אלו הם הרוכלים / והמתרימים למיניהם. שמנסים לצוד קרבן.

צדים קרבן שמאשר גישה לפרטי חשבון הפייסבוק ורשימת אנשי הקשר – שזה מלמד שהוא לא קורא אותיות קטנות ולא מבין את המשמעות.

בודקים לאיזה דפים הוא עשה לייק – ובונים את הפרופיל שלו – לייק לדפי טבעונות ונגד אכילת בשר? ובכן יש לנו בחור עם לב טוב – אפשר להפעיל עליו מניפולציות רגשיות.

האם הוא הבחור שאנחנו מחפשים? אנחנו מחפשים בחור שהוא "קול מתנדנד", שאין לו דעה חד משמעית – ואנחנו נגייס אותו לטראמפ. נבדוק – האם עשה לייק לטראמפ? לא. להילרי? גם לא. זה בדיוק הבחור שלנו. אפשר להתקדם שלב הלאה. זה מחליף את השלב שבו רוני נבדק באיזו קלות הוא מוציא כסף מהכיס. בתרגיל העוקץ חיפשנו מישהו שמוציא כסף מהכיס. במקרה הזה אנחנו מחפשים בחור שמתנדנד בין הילרי לטראמפ.

הרי יש לנו את רשימת החברים של רוני – בואו נבדוק עם מי יש לו הכי הרבה אינטראקציה – שיש ביניהם לייקים/הודעות/תגובות באופן הדדי. ובכן זה מחליף את הצורך במעקב אחרי רוני – כדי לגלות מיהם החברים הקרובים שלו ובעלי ההשפעה עליו.

החברים מטורגטים למודעה של "מחלק העיתונים" – אתרי פייק-ניוז שמספרים על "הוא ירד למחסן ולא תאמינו מה הוא מצא!" "הילדה הזו נולדה ללא ידיים – נחשו מה היא עשתה!" אחרי שכמה חברים של רוני נכנסו לאתרים האלה ונרשמו לקבלת "חדשות מגניבות" למייל – זה החליף לנו את מחלק העיתונים שהסתובב ליד הבית של רוני – והם נתנו למחלק העיתונים את השם והכתובת שלהם. מהיום הם יקבלו כל יום עיתון מותאם אישית.

הם מקבלים מיילים מותאמים אישית לפי האישיות והשקפת העולם. אלו ששיתפו פוסטים של הילרי – צריכים מיילים מושחזים כמו "8 דברים שלא ידעתם על הילרי קלינטון" עם פירוט חשדות ועובדות מביכות עליה. ואילו אלו שעשו לייק לדף של טראמפ – יקבלו מיילים ופרסומות עם הזמנה לקנות כובע של "אמריקה תהיה שוב גדולה". וככה הסביבה סביב רוני – מתחילה להיות פרו-טראמפית. כמו ששוקי "קרא בדיוק אתמול" שבאריזונה יש שוק נדל"ן חם.

אבל רוני עדיין לא עשה לייק לדף של טראמפ. אז נבדוק איפה רוני עובד? כתוב לו בדף הפרופיל, במסעדה? הוא כנראה מחליף חולצות בקצב. אז נשים לרוני מודעה על קבלת חולצת טראמפ חינם.

הנה רוני הקליק והזמין חולצה – הוא שלנו!

אבל אוי, על פי פרטי "בני המשפחה" בפרופיל של רוני – מתברר שאבא שלו מעריץ מושבע של הילרי. הוא יכול לחטוף לנו את הילד. ובכן, האבא מקבל בקשות חברות מפרופילים מעניינים ומעניינות – והפרופילים הללו מעסיקים אותו, עם לינקים לחדשות/קניות/אירועים בתחומי הענין שלו, בכל מה שלא קשור להילרי, ככה שהוא לא יתעסק כרגע בפוליטיקה ולא ישפיע על רוני שכבר הזמין חולצה של טראמפ.

כמה עלה לנו לשים ציידי קרבנות, למצוא את הקרבן המתאים, לעקוב אחריו לבית, להסתובב שם כמה ימים עד שיגיע עם חבר. להציע לחבר עיתון וליפול על אותו חבר שירצה לקבל את העיתון, להדפיס כל בוקר עיתון בגירסה אישית, ליפול על הקרבן עם הצעה שתגרום לו לרצות במוצר שאנחנו רוצים לספק לו, וליצור מסיחי דעת נגד אלו שיכולים לסחוב אותו מהידיים שלנו?
ובכן, זו מערכת לא מתוחכמת מידי, צריך בעיקר להעסיק כותבי תוכן שיתאימו תוכן לפרופילים של אנשים אוהבי הפתעות / מופנמים / חובבי טניס / וכו' – ואז כל אדם שבנינו לו פרופיל – נחשף לתכנים שתוכננו עבורו. 
יש את עלות בניית המערכת – אבל אחרי שהיא בנויה היא עובדת באוטומציה – ומשיגה ככה עשרות מליוני אנשים שאפשר לשטוף להם את המוח במניפולציות שקריות. לפי המתפרסם קיימברידג' אנליטיקה אספה מידע והפעילה מניפולציות על כ60 מליון איש בארה"ב לבדה.

"סדרה של קטעי וידאו שצולמו בהחבא ופורסמו בחודש מרץ 2018, חשפה את אחד מראשי קיימברידג' אנליטיקה מספר לאדם שהתחזה ללקוח פוטנציאלי על שימוש בנשים בזנות, תרגילי עוקץ, שוחד ו"מלכודות דבש" כדי להכפיש פוליטיקאים. הבכיר טען גם כי החברה "ניהלה את כל הקמפיין הדיגיטלי של דונלד טראמפ", כולל פעילויות בלתי חוקיות לכאורה."

"לפי דברי המנכ"ל לשעבר של קיימברידג' אנליטיקה […] מחקרים איפשרו לבצע ניתוח אישיותי למאות אלפי אזרחים בארצות הברית. בהתאם לניתוח אישיות זה הפיצה החברה לכל נמען מידע מותאם-אישית שתומך בלקוחותיה ומשמיץ את יריביהם. למשל: מידע מעורר דאגה אודות היריב נשלח לאנשים שנוטים לדאוג."
(ויקיפדיה: "קיימברידג' אנליטיקה")

ואם זה הרחוב, אז כן, הרחוב זו המצאה מסוכנת.

ולא לחינם, פייסבוק הבינו שעברו את הגבול. וסגרו הרבה מאוד מאפשרויות המעקב על ידי אפליקציות – שמהיום לא יוכלו לגשת לפרטי השקפות עולם, אירועים ומיקומים שהמשתמש ביקר, למי עשה לייק, כמו כן היא חסמה את היכולת לחפש פרופיל לפי מספר טלפון/אימייל. והיא תצמצם את האפשרות לטרגט קהל ממוקד עבור מודעות.

פוסטים אחרונים

קבלו עדכונים בפייסבוק

השאר תגובה

אם הגעת עד לכאן, אשמח לחוות דעתך על הפוסט בשתי מילים (לא יתפרסם באתר)