"בא אל פרעה כי אני הכבדתי את לבו ואת לב עבדיו"
יש כמה גישות כיצד לגשת לעיון בסוגיה בחמשה חומשי תורה. העובדות הן שאנחנו רחוקים אלפי שנים ממקום ותרבות הכתוב בתורה, וגם השפה, למרות שאנחנו דוברי עברית ומבינים באופן כללי את דברי התורה, עדיין יש הרבה מאוד מילים ומשפטים שמשמעותם העתיקה שונה מהמשמעות בימינו. שלא לדבר על ריבוי הפירושים והבנות שהתווספו במשך הדורות. כל אלה יחד ולחוד, מקשים על עיון וחתירה להבנת התורה כפי שהיא.
ולכן, בהתאמה יש מי שניגש ללימוד תוך עיון מקדים ברקע ההיסטורי, בהבנה בלשנית, או בפירושים המקובלים והפחות מקובלים.
במאה האחרונה, הרבה עשו שימוש ב"מילה מנחה", מילה שחוזרת על עצמה בטקסט ואמורה לרמז על משמעות חבויה. שזו ביסודה גישה בלשנית. היא מנסה ללמוד מהלשון בה נקטה התורה – בכדי להבין את הכוונה האמיתית, או אולי הנסתרת, כרובד משמעות נוסף.
הרעיון לכשעצמו הוא גאוני, בעיקר בגלל שהוא הגיע לפני דור האינטרנט ומנועי החיפוש. אבל כבן דור האינטרנט, הגעתי לגישה הזו, מקריאה על אופן הפעולה של מנועי החיפוש האינטרנטיים.
האתגר הגדול של מנוע חיפוש, הוא להבין את הטקסט של כל דף אינטרנט שהוא נתקל בו. וארחיב.
כשאנחנו מחפשים את המילה "מצלמה", נמצא קודם דף שעוסק במכירת מצלמות ולא סיפור על מישהו שטייל ונפלה לו המצלמה, ולמען האמת סביר להניח שאם חיפשנו מצלמה רצינו למצוא מצלמה לקניה ולא סיפור על מצלמה שנפלה, ואפילו לא את הערך הויקיפדי של מצלמה.
כיצד אם כן יודע מנוע החיפוש להבדיל בין הדף שמוכר מצלמות לסיפור של המצלמה?
הוא יודע את זה בין השאר כי בסיפור עם המצלמה יש את המילה "מצלמה" רק פעם אחת, ולעומת זאת בדף של חנות המצלמות יש הרבה פעמים את המילה מצלמה. ולכן הדף שהמצלמה מופיעה בו הרבה פעמים – הוא קשור יותר למילה מצלמה מאשר דף שהמצלמה מופיעה בו רק פעם אחת.
לאחר שהבנו את זה, באו אנשים ולקחו את זה צעד קדימה.
במקום למצוא איפה יש יותר פעמים מצלמה – נעשה הפוך, נביא למחשב שני טקסטים ארוכים של 500 מילה, ונשאל במה עוסק הטקסט. ואז המנוע יבדוק מה המילה שמופיעה הכי הרבה פעמים בדף עם המצלמה – ויגלה שהטקסט הזה עוסק ב"מצלמה", ואילו אותו מטייל שהמצלמה נפלה לו, סביר להניח שיתברר שהמילה "טיול" היא המובילה בטקסט שלו.
זאת אומרת, שיצרני מנועי החיפוש, הגיעו למסקנה שבכל טקסט יש "מילה מנחה", ולא כי שתלו אותה בכוונה, אלא כי כך אנשים מדברים וכותבים. מילה מרכזית בנושא, מוזכרת הרבה פעמים.
אבל מצד שני, יש מילים שמופיעות הרבה והן לא מייצגות את תוכן הדף, לדוגמה, כל מילות הקישור "את" "כי" "עם" ועוד, וכאן הפיתרון הוא לסנן את המילים גם על פי רשימה מוכנה של מילות קישור, וגם לפי מילת שכיחות המילה בשפה, ובאתרים אחרים. ככל שהמילה ייחודית יותר לדף מסויים, כך הערך שלה עולה.
ואז הגיעו בעלי אתרים שהבינו שכך פועלים מנועי החיפוש, והתחילו לשתול בכוונה מילים כדי שהאתר שלהם יקבל קידום במנוע החיפוש… אבל זו כבר בעיה ייחודית לעולם האינטרנט, אז נעזוב את האינטרנט ונחזור להבנת התורה.
כיון ש"דיברה תורה בלשון בני אדם" היא חייבת להעביר את המסרים שלה באמצעות מילים, וכשיש מילה מרכזית בסוגיה היא תופיע הרבה.
לדוגמה, בסיפור גירוש ישמעאל, אם נבדוק מה המילים המובילות נגלה את "אברהם", "ישמעאל" ו"מים".
למה מים היא מילה מובילה?
המילים המובילות גורמות לנו לחשוב עליהן ולמצוא רובד חדש שלא חשבנו עליו,
ובמקרה של המים בגירוש ישמעאל – אנחנו יכולים להבין שזה מרכיב מאוד משמעותי בסיפור.
אברהם למעשה שלח את הגר וישמעאל למות במדבר בצמא. לאברהם היו הרי עבדים ושפחות גמלים וחמורים, הוא יכל לשלח אותם בצורה מסודרת לעיר אחרת. אבל הוא בחר לשלח אותם בחוסר כל לתעות במדבר. הוא נתן להם קצת לחם וקצת מים – כדי שיספיקו להתרחק, ואז למעשה להיות תלויים בחסדי שמים.
כלומר אברהם מסר את ישמעאל ביד ה' – כך שאם אכן ה' מעוניין להחיות אותו – הוא ידאג לו, ואם לא – הוא ימות. אבל לא נאריך בנושא הזה, כי הוא רק דוגמה, איך המילים המובילות – מלמדות אותנו על רובד שלפעמים לא שמים לב אליו.
לאחר כל ההקדמה הזו, אנחנו מגיעים לספר שמות. ומגלים שאחת המילים המובילות בספר כולו היא המילה "לב". ולדוגמה, בתחילת הספר, לצד "פרעה" "משה" "מצרים" נמצא בכל מכה תאור של "הכבדתי את ליבו" או "ויחזק לב פרעה" או "ויכבד את ליבו". אם כן אנחנו צריכים להבין למה נושא הלב משמעותי בעניין.
וגם בהמשך הספר, כל בניית המשכן סובבת סביב הלב: מאיפה יש כסף לבנות את המשכן? "כל איש אשר ידבנו ליבו", ומי בונה את המשכן? "חכמי לב" שיש בהם רוח חכמה. ומי האיש המרכזי במשכן? אהרן הכהן, אנחנו מצפים אם כן שהלב ישמש פה תפקיד, ואכן הלבוש המרכזי של אהרן הוא החושן, האורים והתומים, "והיו על לב אהרן".
וכעת אם נשים לב, הקשר של אהרן ולב מתחיל כבר מתחילת ספר שמות, בפעם הראשונה שהמילה לב מוזכרת, היא מופיעה כשמשה חוזר למצרים, ה' אומר לו שאהרן אחיו יבוא לקראתו "וראך ושמח בליבו".
למה כל כך חשוב לציין את זה שהוא ישמח בליבו? אם זה לא היה כתוב זה היה חסר לנו?!
אבל אם נשים לב, אהרן הרי היה הבכור, וכל ספר בראשית מלא בויכוחים ועימותים בין הבכור למשני לו,
קין והבל, יצחק וישמעאל, יעקב ועשיו, ראובן/יוסף והאחים. ולכן זה לא היה פשוט ולא היה מובן מאליו שאהרן יסכים כך להיות משני למשה. ולכן ה' מדגיש למשה, שאהרן הוא בעל לב טוב, "וראך ושמח בליבו", ולכן הוא גם יסכים וישמח להיות הדובר שלך, משום שאתה כבד פה וכבד לשון.
במסכת אבות חכמים שואלים "איזוהי דרך טובה שיבור לו האדם" אחד אמר "עין טובה" ואחר אמר "שכן טוב" ויש דעה של "חבר טוב" או "הרואה את הנולד" אבל רבי אלעזר אמר "לב טוב" ועליו אמר רבי "רואה אני את דברי אלעזר בן ערך מדבריכם – שבכלל דבריו דבריכם", כלומר לב טוב הוא מפתח לכל מציאות האדם. מי שיש לו לב טוב, הכל טוב אצלו, יש לו עין טוב, והוא חבר טוב ושכן טוב ומצליח גם לראות את הנולד.
וכך גם להיפך, כפי שהמשנה ממשיכה שם שהדרך הרעה שצריך להתרחק ממנה היא "לב רע" כי לב רע המפתח לכל השלילה שבאדם. בעל לב רע הוא בעל עין רעה, חבר רע, ושכן רע, לווה ולא משלם.
וכאן המקום להיזכר שלמעשה בכל עשר המכות משה כלל לא דיבר עם פרעה. הוא היה כבד פה, ומי שניהל את הויכוח כל הזמן היה אהרן. ככה שהיה פה ויכוח בין שני אנשים אהרן בעל הלב הטוב שויתר על הבכורה והוא מייצג את טוב האדם, מול פרעה בעל הלב הרע שמייצג את האדם הרע.
ועל מה הם מתווכחים?! על הבכורה!
אהרן אומר "בני בכורי ישראל" – עם ישראל הוא העם הנבחר.
ופרעה אומר "אני הבכור" אני השולט ואין מלבדי. "לי יאורי ואני עשיתיני"
אומר לו אהרן, הבכור שלך וכל בכורות מצרים ימותו. אומר לו פרעה "בכור ישראל" הוא שאין לו קיום.
ומי ניצח?
אהרן. שויתר על הבכורה, ולכן גם זכה שכל הבכורים שלו. וכל המעוניין בבכורו – צריך לפדות אותו מאת בני אהרן הכהן.
יתרה מזו, אהרן בעל הלב הטוב, נושא באחריות כללית על עם ישראל, "ונשא אהרן את משפט בני ישראל על ליבו". ולכן אנחנו מוצאים שהוא "אוהב שלום ורודף שלום", וכנראה יש לזה גם קשר לכך שרוצח שברח לעיר מקלט – צריך לחכות שם עד מות הכהן הגדול. כי התברר שהכהן הגדול לא הצליח להשפיע עליו להיזהר, ולא על גואל הדם שלא ינקום. ואולי הכהן הבא יצליח.
שנזכה ללב טוב, שהכל כלול בו.
