הפוליטיקאים מפחידים אותנו, וזה מה שיקרה אם האסון יתממש - קרוסלה - הבלוג של מתי הורוביץ

מסתובבת עם יהדות, מחשבים, אינטרנט, קידום אתרים, גוגל, אנשים , רגשות, מחשבות, עסקים , רעיונות, וקשקושים

אפוקליפסה

הפוליטיקאים מפחידים אותנו, וזה מה שיקרה אם האסון יתממש

כמעט כל המפלגות פועלות על מנת להפחיד את קהל הבוחרים הפוטנציאלים.

ביבי: נקבל ממשלת שמאל.
לפיד: החרדים יהרסו את הכלכלה.
ליברמן: תהיה כאן מדינת הלכה. 
ש"ס: לא נוכל לשמור שבת.
יהדות התורה: עולם הישיבות יהרס.

וזה מובן שפונים לתחושת הפחד – כי הפחד הוא הרגש המניע החזק ביותר באדם. כבר מילדות, עוד לפני שהתינוק יודע לדבר או לחשוב הוא כבר מפחד מזרים, ומנסה להימנע מהם. ולאורך כל החיים, אנו ממשיכים לפעול בעיקר מתוך פחד, שלא ניענש, שלא ניקנס, שלא נפסיד, שלא יצחקו עלינו, שלא יעקפו אותנו בתור, שלא נפספס הזדמנות, וכו'.

אבל כמו שמתגברים על פחדים באופן כללי, אפשר גם להתגבר על ההפחדות של המפלגות.

איך? על ידי זרימה עם הפחד עד לשלב הכי מפחיד שלו. אחת השיטות להפגת פחדים, היא פשוט להגיע למקרה הכי גרוע ולבדוק עד כמה הוא גרוע או איך להתמודד איתו.

לדוגמה ב"פחד קהל" כשהפחד עמום ולא ברור מה הנזק שיכול לקרות, אזי קשה להתגבר עליו. אבל אם מפרטים את התקלות והחששות, אפשר לפעמים להשלים עם הנזק. לדוגמה, יש מי שמפחד "אולי הקול שלי ירעד", ובכן, לפי גישה זו אפשר להמשיך לדמיין שזה קורה. מה אז? כמה גדול יהיה הנזק? לפעמים מדובר בנאום לאומה והנזק יכול להיות גדול. אבל ברוב המקרים זה לא יהיה אסון גדול. הקול ירעד קצת ואז יתייצב ולא יקרה כלום.

וכך גם מול ההפחדות של המפלגות. צריך פשוט לדמיין שהקטסטרופה מתממשת. מה אז? מה יהיה גודל הנזק, והאם יהיה אפשר להתמודד איתו?

ש"ס ויהדות התורה

ההפחדות של החרדים הן הכי פחות רלוונטיות, הרי במקרה הכי גרוע תקום ממשלה חילונית שתייבש את כל התקציבים לישיבות ותאשר חילולי שבת בפרהסיה. במה זה שונה מחיי היהודים בארה"ב ובכל העולם?!

שמרנו שבת והקמנו ישיבות גם לפני שהיתה כאן מדינה, וגם כשזה היה בניגוד לחוק ממש. 

כל עוד לא יהיה איסור לשמור שבת – אנחנו בסדר גמור. 

(ומי שטוען שאכפת לו מחילול השבת של החילונים, הרשו לי לפקפק בכך, החילונים גם כך מחללים שבת אפילו ברמה הממשלתית כשהחרדים שותפים מלאים להחלטות הממשלה)

ליברמן

לגבי ההפחדות של ליברמן שהחרדים יקימו מדינת הלכה. ובכן תיאורטית, אם החרדים אכן יהפכו את מדינת ישראל למדינה דתית סטייל אירן – אז אין ספק שהחילונים יפגעו מכך קשות. או במילים אחרות – הם יאלצו לשמור את הדת בעל כרחם. שלפי סדר גודל ההפחדות – זה שקול למוות בעינויים. 

אבל במסגרת התתמודדות עם הקטסטרופה של הפחד, חייבים לשים פרופורציות. לחיות חיים על פי תורת ישראל זה לא עינוי ולא מוות. אלו חיים שלווים וטובים, שחילונים רבים בוחרים בהם מבחירה. 

מי כאן שרוצה לטעון שאני חי חיי דת נוראים מוזמן להצמיד לי שעון שימדוד את רמת האושר שלי במשך חודש ואחר כך נשווה את זה לרמת האושר שלו.

לפיד

לגבי ההפחדות של לפיד לגבי הרס הכלכלה. בואו נתאר לעצמנו איך הכלכלה נהרסת. ואני זורם עם הפחד עד הסוף (על אף שעובדתית הדברים לא נכונים). החרדים מכפילים את שיעורם באוכלוסיה לכ20%. אבל לא מצטרפים לשוק העבודה. החילונים עובדים קשה ומממנים את החרדים. אבל בגלל ריבוי החרדים כבר אין מספיק כסף להביא לישיבות, ולכן מתחילים לקצץ בתרבות, בחינוך, תשתיות, נכים וקשישים, בתי חולים, בקיצור כל הכסף שמייצרים 50% מהאוכלוסיה מממנים את החצי השני (20% חרדים, 30% ערבים). בהתאם לרמת הפריון – דירוג האשראי של ישראל יורד לביבי מינוס (BB-) וזה תוקע השקעות, מעלה את הריביות שהמדינה משלמת וכו'. מדינת ישראל הופכת למדינת עולם שלישי. אין ספק אפוקליפסה עכשיו. 

במקרים של פחד מוצדק מפני אסון אמיתי, צריך להכין גם פיתרון אמיתי. 

הפיתרון האמיתי והפשוט הוא שהחרדים ישתתפו בנטל הכלכלי של מדינת ישראל, ומי שמוביל אל הפיתרון הזה, הם החרדים עצמם שמתחילים להבין שהם כבר לא אוכלוסיית מיעוט שיכולה לחיות מחוץ למשחק הכלכלי. אבל כל פעם שלפיד פותח את הפה עם שיח השנאה שלו – הוא גורם לחרדים להתכנס למגננה במקום לעסוק בפיתוח וקידום עצמי.

מי שמאמין להפחדות של לפיד – צריך לפחד מהפתרונות שלפיד מציע. כי נכון לעכשיו הוא הרס התקדמות של שנים.

ביבי

לגבי ההפחדות של ביבי מממשלת שמאל. ובכן אפשר לדמיין ממשלת שמאל עולה, ומחליטה לקדם מדינה פלסטינית. מפנה יישובים יהודים, מוסרת שטחים נוספים לערבים, מחלקת את ירושלים, מאפשרת איחוד משפחות, משחררת אסירים בטחוניים, אמממ. אני מעדיף לעצור פה.

כבר ראינו איך זה נראה אצל רבין, ברק, שרון ואולמרט שפנו שמאלה. 

זה מ-פ-ח-י-ד באמת!

ולכן אצביע מחר לליכוד גדול מול כל השמאל.

פוסטים אחרונים

קבלו עדכונים בפייסבוק

השאר תגובה

אם הגעת עד לכאן, אשמח לחוות דעתך על הפוסט בשתי מילים (לא יתפרסם באתר)