השורה הקטנה שתציל את הבחירות בישראל! - קרוסלה - הבלוג של מתי הורוביץ
פתקי הצבעה - עם שינוי קטן
פתקי הצבעה - עם שינוי קטן

השורה הקטנה שתציל את הבחירות בישראל!

מדינת ישראל נמצאת כרגע בבעיה. יש שוויון בגושים. ולכן הבחירות לממשלה הראשונות לא הצליחו להקים ממשלה. וכך גם נראה בבחירות השניות. האם עדיין ניתן להציל את המצב? האם אפשר לשנות משהו קטן שיגרום לקידום גדול של הדמוקרטיה בישראל?! התשובה היא שכן.

אבל לפני כן נחדד בכמה שורות את הבעיות שבשיטה ובמצב הקיימים.

הפסדים של מיליארדים למשק
קודם כל, מצב של תיקו משמעותו עלות יקרה של קיום בחירות נוספות, הפסד ימי עבודה למעסיקים בישראל, ושיתוק הממשלה לאורך תקופה.

לשון מאזניים
בעיה נוספת שאזרחי ישראל מתמודדים איתה לאורך השנים, הן מפלגות הביניים שמהוות לשון מאזניים. מה שגורם למפלגה הגדולה שמייצגת הרבה אזרחים, להיות תלויה בהחלטת מפלגת מיעוט. כמו בבחירות כרגע שליברמן מנצל את הכוח המועט שלו נגד המפלגות הגדולות. ומכאן הדרך קצרה לדרישות שנשמעות כסחטניות, וניצול כוח שלא באמת הוענק למפלגה על ידי האזרחים.

חוסר מחוייבות של הנבחר לבוחר
בעיה נוספת וחמורה יותר היא חוסר היכולת האמיתית של האזרחים לקבוע מי וכיצד ינהל את המדינה. האזרח רק בוחר מי יהיה הנציג שלו בכנסת, אבל הנציג עצמו יכול לשנות את דעתו והמצע בזכותו נבחר – ולהצטרף לממשלה שכלל לא היתה מקובלת על האזרח שבחר בו.

בבחירות האחרונות לדוגמה, חלק מבוחרי הליכוד עשו זאת על סמך ההכרזה של נתניהו שלא תהיה ממשלת אחדות עם לפיד-גנץ, אבל בפועל הליכוד יכולה להשתמש בקול שקיבלה וכן להקים ממשלת אחדות. וכך גם בוחרי ליברמן, שחלקם בחרו בו מתוך הנחה שהוא ימנע את כניסת החרדים לממשלה, אבל בפועל הוא יכול לשנות את דעתו ולטעון שבסוף הוא כן נכנס.

מפלגות שלא עברו את אחוז החסימה – מעבירות את כוח הבוחר למפלגה הנגדית
אחוז החסימה גורם לבוחרים המהמרים על מפלגות קטנות – לזרוק את הקולות שלהם לפח. אבל יתרה מזו, מי שבפועל מתחזק מכך – היא בדרך כלל המפלגה עם אג'נדה הפוכה. לדוגמה, כשבנט לא עבר את אחוז החסימה – אזי קולות של כ140,000 אזרחים – נגרעו מהימין. ואין בזה היגיון. קרוב ל4 מנדטים הצביעו לממשלת ימין.

הצעות שונות סובלות מבעיות שונות

על חלק מהבעיות עלו הצעות שונות במשך השנים, אבל כל הצעה ובעייתה לצידה. בחירה ישירה לראש ממשלה נותנת יותר כוח לאזרח בהחלטה מי ינהל את המדינה – אבל יכולה להביא למצב של ראש ממשלה שאין לו כמעט נציגים וכוח לנהל ממשלה. הקטנת או הסרת אחוז החסימה – יכולה להביא למפלגות קטנות בעלות כוח קטן יותר מבחינת משא ומתן, וככה למנוע "מפלגות מאזניים", אבל גם להביא לחוסר משילות וצורך לשכנע כל נציג ונציג להצטרף להחלטות הממשלה. מה שלא קיים במפלגות הביניים ששומרות על משמעת קואליציונית.

יש גם הצעות שונות להחליף בכלל את שיטת הבחירות, אבל אני חושב שזה לא מעשי ויגרום רק לעשור לפחות של אנרכיה כדי להתרגל לצורת שלטון חדשה.

השורה שתציל את הבחירות בישראל

כדי לפתור את כל הבעיות יחד, אני רוצה להציע הצעה שלא תשנה כמעט דבר מאופן הבחירות הקיים. מלבד שקיפות ברורה לאזרח ומניעת מצבי תיקו.

גושים.

כל מפלגה תהיה חייבת לציין מראש את הגוש אליו המפלגה תצטרף "בכל מקרה" להקמת ממשלה. בהתאם למציאות הישראלית, אפשר להציע שלושה גושים: ימין, מרכז, שמאל. אבל זה יכול להיות משהו אחר, בהתאם לבחירת המפלגות השונות. כל מפלגה שרוצה להשתתף בבחירות צריכה לציין מראש לאיזה גוש היא תצטרף להקמת ממשלה. 

מפלגות מחליפי נוצות – אאוט, מפלגות עם אג'נדה ברורה – אין. גנץ ולפיד לא יכולים לטעון יום אחד שהם לא שמאל, ואז לטעון שהם יממשו את האג'נדה של מרץ (המחנה הדמוקרטי). ליברמן לא יכול לטעון שהוא ימין, ואז לשקול להצטרף לממשלת מרכז בניגוד לעמדת הבוחרים שלו.

החרדים צריכים להחליט אם הם בגוש ימין, מרכז או שמאל. אי אפשר לקפוץ לפי המנצח – ולהחליף אג'נדה בניגוד לעמדת הבוחרים. ופייגלין לא יכול לנפנף את "גוש הימין שמעניין את סבתא שלו", ואחרי הבחירות להתנצל על כך שזה לא היה מובן מאליו שהוא ימין.

איך זה יעבוד?

בפתקי ההצבעה – יהיה מצוין גם הגוש אליו שייכת המפלגה, ככה שהאזרח יבחר באופן מושכל במפלגה שגם תממש את סגנון השלטון בו הוא מעוניין.

מה קורה לאחר הבחירות?

פשוט מאוד הנשיא יטיל את מלאכת הקמת הממשלה על המפלגה הגדולה ביותר מתוך הגוש הגדול ביותר.

תיאורטית, יכול לקרות שלגוש הגדול ביותר לא יהיה רוב (כמו בבחירות הנוכחיות) אבל מעשית זה כנראה לא יקרה. אבל תחילה נבין מה משתנה בעקבות ההצהרה על גושים.

איך זה פותר את הבעיות?

אם נחזור רגע על הבעיות הקיימות, היכולת לזגזג ולהוות "לשון מאזניים" לא תהיה קיימת יותר. הקואלציה למעשה הורכבה עוד בטרם הבחירות. ושום מפלגה לא תוכל לדרוש דרישה כלשהי על מנת להצטרף לממשלה.

המחוייבות של הבוחר לנבחר תהיה בשקיפות ואמינות. מפלגה שמכריזה שהיא מרכז – תוכל להקים ממשלת מרכז בלבד. בלי למשוך פתאום בוחרים מהמרכז לשמאל. המפלגות החרדיות – שהבוחרים שלהן משתייכים לימין הפוליטי – לא ימצאו פתאום את הנציגים שלהם מאשרים הסכמים כמו הסכם אוסלו, או בכלל ישיבה עם השמאל.

מפלגה שלא עברה את אחוז החסימה – המפלגה עצמה לא תיכנס לכנסת (כדי לשמור על יציבות ומשילות) אבל הקולות שלה יעברו לטובת המפלגה הגדולה בגוש. מה שאומר שקולות הבוחרים לא יעברו למפלגות נגדיות.

ובעיקר, הבחירות תוכרענה באופן ברור והקמת הממשלה תהיה מהירה. בלי משא ומתן, ממשלת מעבר ארוכה וכדומה. 

מה היה קורה אילו?

קשה לדעת על פי התוצאות בהעדר גושים – מה היה קורה אילו כבר בבחירות הראשונות המפלגות היו מצהירות על הגושים. אבל ברור שהתוצאות היו חד משמעיות. 

קודם כל הקולות של הימין החדש – היו עוברים לליכוד. והיתה ממשלה.

אבל זה הרבה יותר עמוק מזה, משום שכל ההתארגנות לבחירות היתה שונה לחלוטין. כחול לבן לא היו יכולים לבנות על תרחיש שפתאום יקימו ממשלה עם החרדים וליברמן, ובהתאם היו נערכים להקמת גוש שמאל מנצח.

המפלגות הערביות היו צריכות להחליט מראש אם הן מצטרפות לממשלה, ואם אין להן כוונה כזו – הן לא היו יכולות להשתתף בבחירות. כך שהאזרחים הערבים היו מצביעים בעד מפלגות שאכן מתכוונות לפעול לטובתם מתוך הממשלה. ולא כמו מצבם הרע המתמשך כבר עשרות שנים – בהעדר נציגות בממשלה.

ומה אם הגוש הגדול לא יקבל רוב?!

במקרה נדיר שהגוש הגדול עדיין לא מהווה רוב בכנסת, זו תהיה הצבעה חד משמעית של העם בעד ממשלת אחדות בין הגוש הגדול וזה שאחריו. אם אחרי היערכות של גושים לצורך שלטון הרוב, אין רוב לשום גוש, זה מלמד שהעם באמת מעונין בשילוב אג'נדות, וזה שונה לחלוטין מהמצב הנוכחי בו ממשלת אחדות תהיה מאולצת.

פוסטים אחרונים

קבלו עדכונים בפייסבוק

השאר תגובה

אם הגעת עד לכאן, אשמח לחוות דעתך על הפוסט בשתי מילים (לא יתפרסם באתר)