יש מליצה כזאת שאומרת שאם רוצים להבין את נס פח השמן במושגים של ימינו, אפשר לדמיין טלפון שהסוללה שלו טעונה ליום אחד, והוא עובד שמונה ימים.
וחשבתי לדמיין רגע האם יכול להיות מצב שבבית המקדש עצמו ידליקו מנורת חשמל.
חשמל זה מדי מלאכותי
למעשה קשה לדמיין מצב כזה שה' אומר להדליק מנורת חשמל, זה יותר מדי מלאכותי, אין פה שמן, אין פה זית, אין פה זך, אין פה טהור. הזית מסמל משהו בעולם, והשמן שלו מסמל חכמה ("הרוצה להחכים ידרים שהמנורה בדרום", "מתוך שרגילין בשמן זית החכמה מצויה בהם") עבודת ה' מגיעה עם רעיונות שיש מאחורי הדברים.
את החשמל אנחנו תופסים כיום כמשהו שהוא כלום, כי לא דיברו עליו במשך הדורות.
אדמה ושמים, חום האש וצליל המים – אלו דברים שקיימים מאז בריאת העולם, וכל אחד מסמל אצלנו דרך מדרכי הבריאה.
החשמל הוא משהו שאנחנו לא חושבים עליו מספיק. לאיפה הוא שייך? האם זה משהו מדרכי הבריאה? מדרכיו של הקב"ה?!
חוץ מזה, אם המנורה היתה חשמלית, מה היינו מוצאים?! בטריה מוחבאת שהכהן גדול חתם עליה?
שמה הוא חתם? שזה נטען מחשמל כשר? מגנרטור?!
זה נשמע לנו מופרך לגמרי שהמנורה בבית המקדש תהיה חשמלית, ושזכר לנס נדליק חנוכיות חשמליות.
האם בית המקדש יהיה חשוך?
מצד שני, אם ניכנס היום לכל מקום, אולם, או בית מקדש מעט, לכל בית כנסת והוא יהיה חשוך ומואר עם נרות, אנחנו נשאל מה קרה, זה הפסקת חשמל? או שמתאבלים פה על מישהו?!
ולפי זה נשאלת השאלה, האם בבית המקדש, כשהכהן נכנס להדליק את המנורה, להקטיר את הקטורת, הוא יכנס בחושך גמור, האם זה מכבוד המקדש להיות באוירת תשעה באב?!
ופה זה נוגע בשאלה מאוד עמוקה, איך צריך להיראות בית המקדש?!
האם אנחנו האנשים יכולים להעלות בדעתנו איך צריך לבנות את בית המקדש, כעין מלכותא דארעא?
בית המקדש צריך להיות בסטנדרטים גבוהים
מצד אחד אנחנו רואים שזה דבר פשוט שאנחנו צריכים לבנות את בית המקדש בסטנדרטים של בני אדם, כלומר ארמון מלכים, הרי בונים אותו מהחומרים הכי יקרים, זהב, כסף, עורות תחשים, וכו' כל החומרים הכי יקרים. וגם דוד המלך היה פשוט לו שהוא צריך לבנות בית לה', מקל וחומר מעצמו, "אנוכי יושב בבית ארזים וארון ה' בתוך יריעה"???
וגם נראה לנו פשוט שיהיה אפשר להאיר את בית המקדש בלילה, כמו שעושים היום למנורה בכיכר החורבה, לבית כנסת החורבה. קשה לדמיין מצב שכל הר הבית יהיה חשוך בלילה עם קצת אור של לפידים.
בית המקדש נבנה על פי ה' בלבד
מצד שני, עוד באותו לילה שדוד המלך רצה לבנות בית לה', נשלח אליו נתן הנביא שיעצור אותו: "לא ביקשתי" הוא אומר לו. יותר מזה, הפשט הפשוט בכל האריכות שיש במעשי המשכן, עם פירוט מדוקדק מה לבנות ואיך לבנות, הפירוש הפשוט הוא שה' מפקיע את זה מאיתנו, שאין לנו שום השגה בזה. להבדיל מעבודה זרה, שהעובדים שלה ממציאים את דרכי העבודה. אצל ה' – אין לנו רשות להמציא איך לעבוד אותו. "כי גבהו שמים מארץ כן גבהו דרכי מדרכיכם". ולכן היה כל כך חמור שנדב ואביהו הקריבו אש זרה אשר לא צווה ה'. כי כל מטרת הפירוט היתה להוציא מליבנו שאנחנו מבינים איך לעבוד את ה'. זה היה הרגע שה' אומר "בקרובי אקדש" אפילו הכי קרובים אלי. אין להם שמץ של השגה והבנה – ואסור להם לבדות מליבם איך לעבוד אותי. ולכן בפרשת פקודי התורה חוזרת כל הזמן ואומרת "כאשר צוה ה' את משה" שוב ושוב. ובסוף "וַיַּרְא מֹשֶׁה אֶת כָּל הַמְּלָאכָה, וְהִנֵּה עָשׂוּ אֹתָהּ, כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' כֵּן עָשׂוּ, וַיְבָרֶךְ אֹתָם מֹשֶׁה" שזה בעצם העיקר, לומר לנו שמשה בדק כל פרט ופרט שעשו מדוייק ורק אז הוא בירך אותם.
וגם במנורה בפרשת בהעלותך יש דגש, שגם אהרן הדליק את המנורה כמו שה' צווה את משה, וגם שמשה הכין את המנורה כמו שה' הראה לו.
אז אנחנו מבינים שאי אפשר בכלל לחשוב על בית המקדש כמשהו שאנחנו נחליט מה מכובד בו ומה לא.
ומובא בדברי הימים שכששלמה המלך עשה עשר מנורות זה היה "כמשפטם" שהיתה על זה הוראה מיוחדת.
ויכול להיות שכשנזכה לבית המקדש השלישי, אנחנו גם נקבל הוראה מיוחדת להוסיף שם תשתיות חשמל. אבל כל עוד אין הוראה כזו, אין לנו מה לחשוב על רעיון כזה. גם אם זה מוצא חן בעינינו.
אנשים אוהבים להמציא דרכים בעבודת ה'
וזה הדבר הכי קשה שיש היום. כי אנשים אוהבים להמציא דרכים בעבודת ה'. וזאת הסיבה שצריך גם בימינו לקרוא את מעשי המשכן עם פירוט שחוזר על עצמו שוב ושוב, להפנים שאין לנו יכולת להחליט איך לעבוד את ה', ורק אפשר להעמיק בתורה ולמצוא מתוך התורה איך ראוי לעבוד את ה'.
תגובה אחת
אני לא מבין איך מצד אחד אתם יכולים לקבוע שה' אחראי להכל והוא המקור של הכל אבל להחליט פתאום שחשמל זה משהו זר שלא תחתיו אבל אם זה דרך לשרוף דלק בחצר זה כן מותר