פגסוס? הצחקתם אותי, אני כבר מיירט שיחות שיערכו ב2060. אחת השיחות שיורטו היא בין מגניבה לסתם שיחה בין סבא ונכד. תמללתי אותה, מזומנים לקרוא ולדרג: מגניבה או סבאית.
זו תהיה שיחה בין סבאל'ה חביב מדור ההייטק של היום, עם הנכד שלו בן 10, לא יודע אם דרך משקפיים, עדשות מגע או הקרנה על הקיר:
"הי, סבא מה שלומך?"
- הי, יותן, מה איתך? מה זאת הקסדה על הראש שלך? קסדות זה מהדור לפני שנולדת, כשרצינו שהמחשב יקרא את המחשבות שלנו.
"סבא, אני מקבע את השיער"
- מה הכוונה, יותן?
"נמאס לי כל פעם לתת למכונת התספורת הרובוטית שלך לטייל על הראש שלי, וחבר שלי קנה מקבע שיער, שאתה שם על הראש וזה עובר על כל שורש שערה ומרדים אותה לפי בחירה לחצי שנה או שנה."
- יפה, אני עוד זוכר איך עבדתי על הגירסה הראשונה של המכונה הרובוטית, לקחתי השראה משואב האבק הרובוטי, שיודע להסתובב לבד ולשאוב, ושאלתי את עצמי, למה לא לעשות משהו דומה שמטייל על הראש וקוצץ כל שערה לפי האורך שקובעים לה. אז הקמתי סטארט-אפ ועשינו אפליקציה של בחירת תספורת, שמשדרת למכונה הקטנה על כל אזור בראש באיזה אורך זה צריך להיות. אבל בהתחלה לא ידענו מה לעשות עם השיער הגזור, אז ניסינו לשאוב אותו כמו השואב הרובוטי, אבל לא היה מספיק מקום, אז פשוט עשינו שזה יעוף לצדדים. אנשים אהבו את התספורת אבל התעצבנו על זה שבסוף כל השיער מפוזר על הרצפה.
בהמשך המצאנו את השואב המחמם, שפשוט ממיס את כל השערות שנכנסות אליו, ולכן נהיה מקום לקבל את כל השיער הגזור. ומאז כולם השתמשו בזה.
"סבא, אבל הספרים לא כעסו עליך? שבגללך הם היו צריכים לסגור את המספרות?"
- זה תלוי, היו את אלו שידעו לגזוז שיער ואת אלו שידעו לעצב שיער. אלו שגזזו שיער באמת לא היה להם מה לעשות והם עשו בהתחלה הפגנות, ורצו לאסור את מכירת התספורת הרובוטית, אבל אלו שידעו לעצב, שמחו להתחיל לעצב תספורות לחנות התספורות באפליקציה שלנו. ככה שהם התחילו להרוויח עוד יותר, על כל עיצוב שיער שאנשים בחרו ונתנו למכונה לבצע, הם קיבלו עמלה, כמו המוזיקאים שהעלו את השירים לספוטיפיי. יותן, אתה יודע מה זה ספוטיפיי?
"לא, סבא"
- ספוטיפיי, היתה מערכת שמוזיקאים אנשים היו מעלים לשם את המוזיקה שלהם, וכל מי שהיה משתמש ומאזין, היה משלם מנוי חודשי וחלק מהכסף הלך ליוצרים. היום, כשהאלגוריתמים ממציאים מוזיקה בלייב לפי צמיד הרגשות זה כבר לא רלוונטי. כמו שגם עיצובי השיער היום כבר נוצרות במחשב. אבל בהתחלה, מעצבי השיער ממש שמחו וחלקם הפכו למליונרים בזכות חנות עיצובי השיער שלנו.
תגיד, יותן, אם השיער שלך לא יצמח עכשיו שנה. לא יהיה חסר לך הטיול החודשי של הרובוט על הראש שלך?
"מה פתאום, סבא, זה כל כך מעצבן, כל חודש לטפל בשיער, זה כל כך מיותר, הרי כשאני נמצא בין אנשים בכל היקומים יש לי את האוואטרים שלי ולכל דמות אני מחליט אם יש לה שיער או לא, ואיזה עיצוב שיער יהיה לי שם. אז בשביל מה אני צריך את השיער האמיתי? הוא מיותר לגמרי"
- אז אם ככה, יותן, למה שלא תגלח את כל השיער ותעשה קיבוע בלי שיער בכלל? אני זוכר שכשהייתי בגיל שלך, היה דבר כזה "הסרת שיער בלייזר" אבל אף אחד לא עשה את זה לראש, אלא חיכינו לגיל שבו הקרחת תגיע לבד. וחוץ מזה זה היה בלתי הפיך. אבל אם יש לך מקבע שיער שרק מרדים את זה לתקופה, ואתה צודק שבכל היקומים זה מיותר לחלוטין, אז למה שלא תקבע את עצמך בלי שיער?
"סבא, בדיוק סיימתי את הקיבוע, הנה בא תראה, באמת עשיתי קרחת לחצי שנה. אני ארגיש איך זה ואולי אני אקבע את זה לנצח".
