אז למה מרוויחים כל כך הרבה בהייטק?! - קרוסלה - הבלוג של מתי הורוביץ
A_photo_of_a_computer_developer_sitting_on_A_pile_of_gold_coins

אז למה מרוויחים כל כך הרבה בהייטק?!

העושר בהייטק נשען על כמה יתרונות שיש לשוק הזה על פני שווקים אחרים.

אני רוצה להתמקד בדברים הבאים ביתרונות הקיימים בחלק של עולם התוכנה, בין אם זו תוכנת מחשב, אפליקציה לטלפון, או סתם מערכת שמשתמשים בה דרך האינטרנט כמו מנוע החיפוש של גוגל.

  1. עלות ייצור אפסית. בימינו, עלות הייצור והשילוח של עותק תוכנה/אפליקציה – עומדת על 0 שקלים עגולים. רוצים בדולרים? אין בעיה, 0 דולרים ירוקים. אין עוד שוק כזה. למעשה, ברגע שחברה הצליחה לייצר תוכנה/אפליקציה טובה היא יכולה לשכפל את זה אין ספור פעמים ללא עלות. (הצייקנים יטענו שיש כמה אגורות על שרתים וכדומה).

תחשבו על נגר שמייצר ארון, ואחרי כמה לחיצות מקלדת, יש לו בחצר הנגרייה 100 ארונות. ולמה להסתפק ב100? הוא יכול בלחיצת כפתור לקבל אלף, מיליון, או כמה שירצה. ולמכור כל ארון במחיר מלא!

ההייטק מלא בסוגים שונים של חברות ומודלים של הכנסות. יש מי שמוכר את התוכנה בכסף, אחרים מרווחים מפרסום ואחרים ממכירת נתונים, אבל מודל ההכנסות פחות משנה, מה שמשנה זה מודל הייצור. עיקר עלות הייצור היא ביצירת העותק הראשון, לאחר מכן אפשר לשכפל או לשרת בעזרת התוכנה אנשים בלי סוף עם עלות ייצור זניחה ביחס לרווח מהלקוח.

(בפועל יש מקרים מורכבים כמו מנוע החיפוש של גוגל עם עלות של עשרות אם לא מאות מיליוני דולר בשנה, אבל זה לדיון נפרד)

  1. הייטק ניתן לייצא לכל מקום בעולם. רוב העסקים המקומיים לא מסוגלים כמעט לייצא את המוצר או השירות שלהם לחו"ל, שלא לדבר על כל נקודה בגלובוס שיש בה לקוח שמוכן לשלם.

בין אם מדובר בתוצר פיזי כמו ארונות וירקות, ובין אם מדובר בשירות כמו רפואה ועריכת דין קשה לייצא את זה החוצה. לפעמים מדובר בבעיות לוגיסטיקה ולפעמים אלו בעיות רגולציה. בשני המקרים הייצוא מורכב.

בהייטק, התוכנות ניתנות לייצוא במהירות האינטרנט, תחשבו על פייסבוק כפלטפורמה שמיוצאת מארה"ב לכל העולם. ללא בעיות לוגיסטיקה, ובתחילת דרכה גם בלי בעיות רגולציה. מי יכול להתחרות באפשרות ייצוא אדירה כזו? כל העולם החופשי פתוח בפניה לייצוא.

  1. ניסיון חינם לפני תשלום. כתוצאה משני היתרונות הקודמים, נוצר יתרון חדש:
    קחו את המוצר לניסיון ותחליטו אחר כך אם לקנות או לא.

בעולם השירות הפיזי אין בכלל אפשרות כזו, לקבל שירות מרופא או טכנאי ואחליט אח"כ אם לשלם. בעולם המוצרים הפיזיים כבר יש יותר היתכנות (ספרים, מזרן מיטה, רכב) ועדיין יש בלאי שהמוכר צריך לספוג ולכן ממעטים להשתמש בשיטת המכירות הזו. לעומת זאת בעולם התוכנה מדובר היום במודל המכירות הנפוץ ביותר, "תשתמש ותחליט אח"כ אם לקנות" מדובר במקדם מכירות מספר #1 בעולם.

אם הייתם יכולים לגור בבית כמה ימים ולהחליט אם לקנות אותו, להשתמש ברכב כמה ימים ואח"כ להחליט אם לקנות אותו, וכן הלאה לכל מוצר, אין ספק שכמות המכירות היתה עולה דרמטית.


הצירוף של שלושת אלה, יוצר פער ענק בין העולם הפיזי / מסורתי לבין העולם הדיגיטלי שבו כמה חנונים יכולים לשבת בגארז', לבנות תוכנה ולהפיץ אותה במהירות לכל העולם, ואם התוכנה טובה מספיק שכל אדם ישלם 5 דולר או יצפה בפרסומות ששוות את הסכום הזה, והיוצרים יזנקו מ0 למולטי מליונים בזמן קצר.


עד כאן ראינו ששוק התוכנה בהייטק נהנה מ3 יתרונות מרכזיים: שכפול חינם, ייצוא לכל העולם, והיכולת לנסות לפני תשלום.אבל אם נטען שזה מה שיוצר את העושר בהייטק, נצטרך להשוות את זה מול שוק דומה עם אותם היתרונות: עולם המוזיקה. קבצי מוזיקה דיגיטלים נהנים מאותם היתרונות: שכפול חינם, ייצוא בקלות לכל העולם והיכולת לנסות לפני תשלום.

האם עולם המוזיקה מייצר עושר גדול כל כך ליוצרים? התשובה היא שכן. למי שמצליח כמובן. וזה דומה מאוד לעולם התוכנה שנותן רושם מטעה כביכול כל החברות מצליחות, והאמת היא שהרוב נכשלות, ואנחנו שומעים בעיקר על אלו שהצליחו. ולכן, זה דווקא מעניין לגלות שאותם העקרונות שמביאים עושר בעולם ההייטק הם בסיס לעושר בתחומים אחרים לחלוטין.

ועדיין, העובדות הן שמוזיקאי ממוצע מרוויח חצי או פחות ממתכנת ממוצע, וגם כוכבי המוזיקה הגדולים ביותר הם מולטי מליונרים, אבל לא מיליארדרים. אז מה הם הסודות הנוספים של עולם ההייטק?!

להייטק יש עוד 2 יתרונות משמעותיים:

1. תרגום שפות. מתי לאחרונה שמעתם מוזיקה צ'כית או דרום קוריאנית? אם אתם לא משוגעים לנסות כל מוזיקה אתנית כמוני, אז זה לא קרה לאחרונה ואולי גם לא מעולם. עולם המוזיקה הוא אמנם בינלאומי, אבל מגבלת השפה מגבילה את התפוצה וקהל היעד. בעולם ההייטק לעומת זאת ניתן לתרגם את אותה התוכנה והפלטפורמה לכל השפות, מה שמאפשר אימוץ נרחב פי מאה. כי אותה פלטפורמה כמו ג'ימייל או פייסבוק, רלוונטית באותה מידה לדוברי אנגלית, צ'כית, קוריאנית, וגם טורקית וערבית וכו'. ולכן פוטנציאל הייצוא והרווח בהייטק גבוה פי מאה ויותר.

2. עדכונים. יצירות מוזיקליות הן סטטיות, הסימפוניות של בטהובן הן אותן הסמפוניות מאז שנוצרו לפני כמאתיים שנה. כמובן שאפשר לבצע אותן בדרכים מודרניות, ועדיין, אם אהבתם ביצוע מסויים בין אם זו מוזיקה עתיקה ובין אם זו מוזיקת פופ עכשוית, אתם יכולים לבחור אם לקנות את אותו הביצוע והוא ישאר אצלכם לתמיד, או לשכור אותו דרך פלטפורמת מוזיקה כמו ספוטיפיי, ולצרוך אותו מספר מוגבל של פעמים גם אם אתם שומעים אותו בלופים.
עולם ההייטק לעומת זאת, חי מעדכונים. אין לכם כמעט מה לעשות עם תוכנה מלפני עשור, שלא לדבר על תוכנה מלפני 20 שנה. מאתיים שנה? בהשוואה לעולם הפיזי זה כמו לחרוש בשור וחמור.
ובתוכנות היומיומיות כמו דפדפן ואפליקציות טלפון, אין לכם גם מה לעשות עם רוב האפליקציות משנה שעברה. הן מלאות באגים וסיכוני אבטחה.

הרווח של יצרני התוכנה לא היה תמיד מבוסס על עדכונים. בתחילת הדרך מכרו את התוכנות במחיר סופי לכל החיים. וגם היום יש עדיין יצרנים שלא מחפשים את הרווח הענק ומוכרים בצורה הזו. אבל עם הזמן, יצרני התוכנה למדו שזה לא רווחי מספיק. בדיוק כמו במוזיקה, שאם משלמים מחיר סופי על לכל החיים על יצירה מוזיקלית זה יכול להיות רווחי אבל לא להגיע לממדי ענק, ולכן עברו לשוק השכרת רישוי. האפליקציות והתוכנות המובילות כיום, מבוססות על דמי מנוי מתחדשים לקבלת עדכונים.

ושני יתרונות אלו מביאים לפוטנציאל רווח בקנה מידה ענקי.

וברגע שפוטנציאל הרווח עצום כל כך, היזמים מוכנים לשלם טוב למי שיביא אותם הכי מהר לשם, המתכנתים.
התשלום הגבוה למתכנתים טובים לא נובע מהיותם גאונים אלא בגלל שפוטנציאל הרווח מהתפוקה שלהם היא אדירה.

לאיזה שוק נוסף יש את 5 היתרונות האלה?

שכפול חינם, ייצוא לכל העולם, ניסוי לפני רכישה, תרגום לשפות וכן עדכונים?

שוק סדרות הטלוויזיה.

הכתוביות מאפשרות לתרגם את התוכן לכל השפות, ופרקי ועונות ההמשך דומים מאוד למה שעדכוני התוכנה עושים למשתמש התוכנה.

ובהתאם, כלל שפוטנציאל התפוצה של הסדרה גדול יותר, כך גדל הביקוש לשחקנים טובים, שמקבלים שכר גבוה מאוד, אפילו יותר מהמתכנתים הטובים בשוק, כיון שפוטנציאל הרווח גדול אפילו יותר מתוכנה.

ומצד שני כדי להרים סדרה טובה, צריך הרבה מאוד השקעה מסביב, לעומת זאת תוכנה ואפליציה טובה מצריכים הרבה פחות השקעה, ובהתאם היזמים שמחפשים רווח טוב, פונים בעיקר להייטק ולא לסדרות טלוויזיה ומכאן הביקוש הגדול למתכנתים טובים והתשלום בהתאם. וזה לא נגמר פה.

כיון שגם בהייטק צריך הרבה מאוד תפקידים שאינם תכנות, אבל פוטנציאל הרווח מהם הוא גדול מאוד, לכן ישלמו בהייטק שכר גבוה יותר על אותם תפקידים שאינם הייטק כגון עיצוב ושיווק. אם כתיבת קוד לא מדברת אליכם או ילדיכם, וחשבתם שאין לכם מה לעשות בהייטק, אני עדיין ממליץ לנסות למצוא משרות בתחומי המומחיות שלכם בהייטק, כיון שלרוב תקבלו שכר גבוה יותר, ככל שמדובר בתפקיד שמקדם את פוטנציאל הרווח העצום.

פוסטים אחרונים

קבלו עדכונים בפייסבוק

השאר תגובה

אם הגעת עד לכאן, אשמח לחוות דעתך על הפוסט בשתי מילים (לא יתפרסם באתר)