ועדות הקבלה הן דבר רצוי, לכל אדם יש מעגלי מרחב מחיה, והאדם זקוק למרחב מחיה מתאים לו.
המעגל הפרטי והמצומצם ביותר הוא בזמן תחזוקת האדם את גופו שאז הוא מתבודד לגמרי.
חיצוני לו הוא חדר השינה בו הוא מתייחד עם אשתו.
חיצוני לו הוא הבית הפרטי בו האדם מגדל את ילדיו, לבית יש דלת ופעמים שהאדם מכניס גם זרים אל הסביבה הפרטית שלו.
חיצוני לו הוא מבוא הכניסה לבית, יכול הוא להיות חדר מדרגות לבנין משותף ויכול הוא להיות חצר פרטית הנושקת לכביש משותף, בכל מקרה האדם זקוק למחיצות הדרגתיות בינו לבין כל העולם.
כשם שלא נבקש מאדם להכניס כל זר לביתו באשר הוא אדם, כך איננו יכולים לדרוש ממנו להכניס כל שכן למגורים בבנין בו הוא דר.
אלא מה, הבנין אינו שייך לו ומכאן זכותו של הזולת לבוא לגור אף למורת רוחו של שכן זה או אחר, אך עדיין מבחינת השכן המתנגד מדובר בזכות ורצון לגיטימיים שלא לשתף במרחב המחיה הקרוב אליו – אדם הזר לתרבות וסגנון חייו.
אם יתאגדו כל השכנים בהתנגדות גורפת שלא להכניס אדם מסגנון זר אל הבנין המשותף שלהם, הרי שיש לכבד את רצונם, שמכבוד האדם וזכויותיו הבסיסיות הן פרטיות ושמירת צינעת הפרט.
נכון, אין אדם יכול להתנחל במקום לא לו, ולאחר מכן לדרוש להוציא את תושבי המקום, מתוך טענה שאינם לרוחו – אך זאת משום שהוא פוגע בזכויות קודמות של תושבי המקום.
מאידך אם יתחלפו דיירי הבניין בהדרגה משיחי שושנים לכלניות, ולאחר זמן ירצו להוציא את השכן שהפך להיות קוצני באזורם, דרישתם אינה מופרכת כלל.
משום שמול זכות היחיד לחרות וחופש לדור היכן שהוא רוצה עם מרחב הפרטיות הנוחה לו עומדות זכויותיהם של רבים יותר הזכאים לחופש ומרחב פרטיות לרוחם.
