כמה מילים על קרבנות, צמצום הפולחן ועקידת יצחק - קרוסלה - הבלוג של מתי הורוביץ

מסתובבת עם יהדות, מחשבים, אינטרנט, קידום אתרים, גוגל, אנשים , רגשות, מחשבות, עסקים , רעיונות, וקשקושים

כמה מילים על קרבנות, צמצום הפולחן ועקידת יצחק

דעת האל במקרא ברורה לנו, שבא לצמצם את פולחן הקרבנות מבחינת המקום, הקרבן והמקריב:

הקרבן:
ויקרא,א,ב: דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אָדָם כִּי-יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן לַה', מִן-הַבְּהֵמָה מִן-הַבָּקָר וּמִן-הַצֹּאן תַּקְרִיבוּ אֶת-קָרְבַּנְכֶם.

המקום:
ויקרא, א, ג:אֶל-פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד יַקְרִיב אֹתוֹ לִרְצֹנוֹ לִפְנֵי ה':

המקריב:
ויקרא, א, ה: וְהִקְרִיבוּ בְּנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֲנִים אֶת-הַדָּם.

ולמעשה התורה צמצמה את האפשרות להקריב קרבנות עד כדי שאם אין בית המקדש או כוהנים – אין קרבנות, כפי שעינינו הרואות. מה שלא יתכן בקרב מי שלא שם לעצמו חזון לצמצום והפסקת הפולחן.

וגם בספר דברים אנו שומעים את אותם הדברים:

המקום:
דברים יב,ה: כִּי אִם-אֶל-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר-יִבְחַר ה' אֱלֹהֵיכֶם מִכָּל-שִׁבְטֵיכֶם לָשׂוּם אֶת-שְׁמוֹ שָׁם, לְשִׁכְנוֹ תִדְרְשׁוּ וּבָאתָ שָׁמָּה.

הקרבן:
דברים יב, כט: וּפֶן-תִּדְרֹשׁ לֵאלֹהֵיהֶם לֵאמֹר אֵיכָה יַעַבְדוּ הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה אֶת-אֱלֹהֵיהֶם וְאֶעֱשֶׂה-כֵּן גַּם-אָנִי. לֹא-תַעֲשֶׂה כֵן לַה' אֱלֹהֶיךָ, כִּי כָּל-תּוֹעֲבַת ה' אֲשֶׁר שָׂנֵא עָשׂוּ לֵאלֹהֵיהֶם כִּי גַם אֶת-בְּנֵיהֶם וְאֶת-בְּנֹתֵיהֶם יִשְׂרְפוּ בָאֵשׁ לֵאלֹהֵיהֶם.

המקריב:
דברים יח, ג-ו: וְזֶה יִהְיֶה מִשְׁפַּט הַכֹּהֲנִים… כִּי בוֹ בָּחַר ה' אֱלֹהֶיךָ מִכָּל-שְׁבָטֶיךָ, לַעֲמֹד לְשָׁרֵת בְּשֵׁם-ה' הוּא וּבָנָיו כָּל-הַיָּמִים.

מבקרי המקרא טענו לאיחור ספר דברים וכמחדש את "ריכוז הפולחן" על ידי אנשי יהודה אך לא שמו ליבם כי מדובר בחזרה על אותם עקרונות של ספר ויקרא שהוא "כוהני", כאשר המכנה המשותף הוא לא "ריכוז פולחן" כי אם צמצומו והפסקתו ככל הניתן. שאם עד אז כל קבוצת בני אדם היו מקימים להם מקדש או במה לפולחן והקרבת קרבנות – הרי שתורת היהודים באה להפסיק נוהג זה כך שאדם מתנתק במשך החיים הרגילים מן הפולחן.

ואילו אופי הפולחן בשלושת הרגלים קיבל אופי שונה לגמרי כאשר ההתמקדות היא לעיסוק בצדק ומשפט כפי שנקראה ירושלים בפי הנביאים – שהיתה מקום לעיסוק במוסר, צדק ומשפט.

כעת מישהו טוען שיפתח הקריב את ביתו? נו, ו…?
אולי היה שוביניסט אולי ריקן ואולי כל סיבה אחרת הביאה לו לעשות זאת – אך אין בכך לשקף את היהדות, ולא זאת היא דעת האל אלא "דָּן דִּין עָנִי וְאֶבְיוֹן אָז טוֹב, הֲלוֹא הִיא הַדַּעַת אֹתִי נְאֻם ה'".

לגבי העקידה, זהו הניסיון עצמו האם ילך אברהם ביראת אלוהים להקריב את בנו או שישמע בסוף לקול מלאך ה' (שימו לב להבדל הקולות אלוהים/מלאך ה'). לכן גם לא בירך אותו המלאך אלא אחר שהוריד את המאכלת מידו, ולא מנע מחיים את בנו יחידו.

פוסטים אחרונים

קבלו עדכונים בפייסבוק

תגובה אחת

השאר תגובה

אם הגעת עד לכאן, אשמח לחוות דעתך על הפוסט בשתי מילים (לא יתפרסם באתר)