חרדים מצביעים ליכוד חלק ב' // למה יש חרדים שמצביעים לליכוד? - קרוסלה - הבלוג של מתי הורוביץ
By Avi1111 dr. avishai teicher
By Avi1111 dr. avishai teicher

חרדים מצביעים ליכוד חלק ב' // למה יש חרדים שמצביעים לליכוד?

החרדים בקו התפר חשופים לפער בין יהדות מתוך אהבה ליהדות מתוך כפיה. מה שעשוי להוביל אותם לחיק הליכוד. כמפלגה שמעודדת חיבור למסורת ולמורשת

בפוסט הקודם עסקנו בשאלה למה גדולי הדור החרדים מתערבים בבחירות, והתשובה היא שהם חשים אחריות כבדה לטובת גורל העם היהודי. למה אם כן קמים פתאום חרדים שמשאירים את כל זה מאחוריהם לטובת מפלגות אחרות?!

החרדים על קו התפר מגלים את השאלה היהודית מכיון אחר

אפשר לזהות התאמה די מלאה בין נוטשי המפלגות החרדיות לבין החרדים העובדים, או לפחות, אלו המעורים בחיי החברה הישראלית. אלו שחווים באופן אישי את עוצמת השנאה והפילוג שהמפלגות החרדיות יוצרות.

החילוני המצוי, רואה בחיבוק החרדי-שלטוני, חיבוק דוב, שהוא רוצה רק להשתחרר ממנו.

החרדי שנמצא בקו התפר רואה בצורה ברורה, כיצד מצוות שהמפלגות לא התערבו בהן, כדוגמת מזוזה, ברית מילה, יום כיפור, או אפילו סתם דברי תורה ופרשת השבוע. בכל אלו אפשר לראות שאין לחילוני המצוי שום שנאה והתנגדות. ואדרבה, אפשר לראות את אהבת העם ליהדות. ולעומת זאת, בכל נושא שהחרדים נוגעים בו דרך השלטון – הוא מעורר אמוציות ושנאה לתורה ולמצוות.

ולא, אין לאף אחד תקוות או אשליות שיום אחד כולם יאהבו ויתחברו. תמיד תהיה התבדלות שיוצרת קנאה או שנאה. שהרי החרדי העובד, מגיע לכל מקום עם כיפה ושמירת כשרות, והוא מזמין על עצמו התייחסות כאל אידיאולוג, ולא כאל אדם רגיל. השיחה הראשונה תהיה על "סבא שלי היה רב" ולא סתם סמול-טוק ישראלי רגיל. לחילופין, אנשים כמו רון קובי בטבריה לוקחים את ההתבדלות לשיח של פילוג. וכאלה יהיו תמיד.

אבל, כרגע נוצר מצב של היפוך היוצרות, הנציגים החרדים אמורים כביכול להגן על האזרח החרדי ולהסביר את עמדתו, ובסוף, החרדי ברחוב הישראלי מוצא את עצמו צריך להגן ולהסביר את עמדתו או שגיאותיו של הנציג החרדי…

חסימת הקשר בין השטח לגדולי הדור יוצרת פער

ובאופן כללי זהו הפער הגדול בין גדולי הדור, לאלו שחיים בשטח. בין אלו שדואגים לעתיד העם, לבין אלו שחשים את הניכור ביום יום. ולכן, הדבר ברור, לפחות לי, שאם היתה תקשורת פתוחה וכנה בין אנשי השטח לרבני הדור. הדברים היו נראים אחרת. על סמך מה אני אומר את זה? על סמך קהילות חרדיות שנשלחו לחיות באזורים חילוניים יותר. שניתן להבחין שאם רבני הקהילה מתגוררים בשטח, או לפחות מעורים בשטח – הם מלמדים את בני הקהילה לחיות בנועם ובשכנות טובה, ללא כפיה. וככל שמדובר בקהילות שנשלטות מרחוק – הם יוצרים כפיה וניכור גם שם. והורסים את היכולת להשפיע לאחרים, וממילא גם על עצמם.

אבל כאן מגיעים עסקנים מהדיון השני, אלו שמתזזים בין התפקיד לדאוג ליהדות העם, לבין רקיחת דילים פוליטיים ומשחקי הכסאות, וחוסמים את הקשר הזה.

ככל שמדובר בפעילות חברתית של חברי הכנסת הם עושים עבודה מצויינת וזוכים לשבחים מכל קצוות הקשת, אבל כשזה מגיע לאזור של החרדים ברחוב הישראלי, אזי מצד אחד כשהחרדי העובד רוצה ומתחנן לתת לילד שלו חינוך חרדי תורני. הוא מקבל כתף קרה, בנ-י-ג-ו-ד להוראות גדולי הדור. ואילו כשזה מגיע למשחק הכסאות מנופפים לו בשם גדולי הדור. "הי, אומר החרדי-הישראלי לעצמו ולעסקנים, תחליטו, האם אתם כפופים לגדולי הדור או שאתם שולטים בהם?" "למה אתם מתנהגים אלי כאל אלו שמהם אתם יודעים רק לקחת בלי לתת. מצ'ינג? בוודאי. קול בבחירות? בוודאי. גדולי הדור אמרו!. אבל קבלה למוסדות הלימוד? לסמינרים? יחס בבית הכנסת? שמה א-ת-ם אלו שזורקים את גדולי הדור בבושת פנים". אפילו כשקמו מסגרות לקביעת עיתים לתורה – עקמו אותם עסקנים את האף.

"ובכן, אם אני צריך לייצג בעצמי את דעת גדולי הדור, אני לא ראוי לכך, אבל בהינתן מה שאני מכיר, ולאחר מחשבה בכובד ראש, המסקנה היא שאי אפשר לדאוג ליהדות באמת מתוך הכנסת, מתוך כפיה, אלא דווקא כמו בימי הפורים, בהם חזרו היהודים וקיבלו את התורה באהבה. ואקטין את משקל המפלגות החרדיות, בשם גדולי הדור, ולא נגדם".


ומה כתב על כך הרב משה גרילק בזמנו, על ביטול הכפיה בשם היהדות? זה היה בזמנו טקסט מכונן מחשבות עבור רבים: (פורסם בynet בשנת 2000)

"כמובן שאני מצטער על שהשסע גובר. וכמובן שאני מצטער על שהחוט האחרון הקושר עדיין את הציבור החילוני בישראל לציבור הדתי – נישואין וגירושין על-פי תורת משה – ינותק. נשואי רבנות אורתודוכסיים שימשו משך שנים אמצעי מאחד יחיד בין שתי הקבוצות האזרחיות של יהודים בישראל, למרות כל חילוקי הדעות והשנאה ההדדית.

אבל אי-אפשר להילחם לעד במציאות המשתנה, ואולי טוב שכך.

ברור שנישואין, ובפרט גירושין, שנערכו במערכת אזרחית, לא יוכלו להיות מוכרים על-ידי המערכת הרבנית. במילים אחרות – יונצח הפירוד בינינו החרדים לבין הציבור החילוני ויווצרו שתי קהילות נפרדות. אבל ממילא אנחנו והחילונים חיים בקונפליקט מתמיד. הם לא מבינים, אולי לא רוצים להבין, אותנו, והתוצאה היא חיכוך אין-סופי. אנחנו, שומרי התורה, נדרשים כל הזמן לוותר בשם אותה אחדות חיצונית ומזויפת. לוותר למענכם על הלכות מפורשות בתחומי הנישואין והגירושין. די לנו בכך. עכשיו, אם אכן תיושם מערכת נישואין אזרחית, איש לא יוכל לבוא אלינו בתביעות ובטענות. כמובן שנצטרך להקים ספרי יוחסין כדי שנדע מי יהודי ומי לא, אבל גם זו לטובה, שכן כך נחסל אחת ולתמיד את הסכנה שיתערבבו במחנה שלנו ויתחתנו בנו נוצרים מקרב הציבור הגדול של עולים מרוסיה.

עד עכשיו נלחמנו על נשואי רבנות כי רצינו להבטיח שבחור חילוני חוזר בתשובה המבקש להינשא לבת-ישראל כשרה, יוכל להתחתן אתנו. אבל אם זה לא הולך, אז לא. ומי שהמערכת שלנו לא מוצאת חן בעיניו, ילך ויינשא או יתגרש במערכת אלטרנטיבית. ומי שבכל-זאת רוצה להינשא בנישואין רבניים – ולהערכתי רוב הציבור בישראל רוצה בכך – יצטרך להתכופף לדרישות המלאות שלנו, ולא יוכל יותר לבוא בטענות ולחייב אותנו להתפשר כל הזמן. במצב החדש של הפרדה לא יוכל הממסד החילוני ללחוץ עלינו יותר. אז אולי הפירוד הזה שברק גוזר עלינו הוא דווקא לטובה כי הוא יבדיל סופית את שני המגזרים, וסוף-סוף הם יוכלו לשכון זה בצד זה, נבדלים, אך שומרים על יחסי שכנות טובה.

מבחינה זאת מערכת נישואין אזרחית היא מבחינתי צעד ראשון, להפרדה של הדת מן המדינה. הפרדה שכזו במצב העניינים הנוכחי אינה רעה בעיני. היא תאפשר לי לחיות סוף-סוף את חיי כמיטב הבנתי בלא להיחשף או להיענות לתביעות שונות ומשונות. אנחנו צריכים לחדול מלריב על אותה משבצת. ברגע שתהיה הפרדה ותוקם ה"גדר הטובה" ביננו, אני אחיה את חיי ואתה את שלך.

יתר על-כן הציבור החרדי יעזוב את עטיני השלטון החילוני ויחזור חזרה למה שתמיד היה מקובל בעם ישראל: שהגבירים ובעלי היכולת יתמכו במוסדות הדת. הרב שך התנגד בזמנו שהשלטון בישראל ייקח על עצמו את תקציבי הישיבות ויהפוך אותנו לתלויים בו. ומה שניבא כך היה. צריך אפוא להתנתק לא רק מן הציבור החילוני, אלא גם מן השאיפה (שמקורה דווקא בציונות הדתית, לא בנו) לחבוש על קודקודה של המדינה – כיפה."

מתוך "בעד! דעה חרדית אחרת" משה גרילק אוגוסט 2000 …www.ynet.co.il

כיון שבזמנו זו היתה דעה חריגה, הרב גרילק קיבל על כך הרבה תגובות, מה שהביא אותו להוסיף, לאחר מכן:

"אני מודה, התגובות המרובות לרשימתי הקצרה הפתיעו אותי. בעיקר הייתי מופתע מן ההפתעה שתקפה את המגיבים הנכבדים. הייתי שמח לו יכולתי להשיב לכל המגיבים ארוכות. לצערי לא אוכל. ועם כל הכבוד אענה בקצרה תשובה כוללת לכולם.

חלק מן המגיבים הופתעו שחרדי בכלל חושב בכיוונים הללו של הפרדת דת מן המדינה. ובכן, לידיעתם אין דעתי דעת יחיד ביהדות החרדית. ההפתעה שלכם נובעת מחוסר הכרות של הלכי הרוח הנכונים בציבור שלנו ואתם חיים ממה שמצוטט בעתונות החילונית מפי ח"כים חרדים או מחשבות של הכותב. יש ויכוח בנושא הזה בחברה החרדית ולי ברור שלבסוף תגבר הדעה אותה הבעתי, שכן היא תיטיב מאוד איתנו, החרדים.

מגיבים אחרים כל-כך היו מופתעים, עד כי החליטו שאני מדבר אחד בפה ואחד בלב. מתי הם צינטרו אותי עד כי הם יודעים מה בלבי? מה שכתבתי זה מה שחשבתי וזו דעתי. אחרים אמרו שאני לא מתכוון ברצינות ושכדאי לקרוא את העתונות החרדית ולראות שאני סתם לא דובר אמת. קודם כל, האם אותו מגיב קורא באופן קבוע את העתונות החרדית עד כי הוא יודע שאני כותב סתאאאם? האם הוא קרא את העתון שאני עורך ואת מאמרי המערכת שלי בנדון? הוא אשר אמרתי – דעות קדומות."


מתוך תגובות למאמר "בעד! דעה חרדית אחרת" הרב משה גרילק, אוגוסט 2000 …www.ynet.co.il

אבל כעת, וכנראה בעקבות לחצים, הוא טרח לכתוב הרבה ביקורת נגד החרדים שמצביעים ליכוד כדי לחזק את הגישה הליברלית של הליכוד – שמעודדת שמירת מסורת ויהדות, אך מתוך רצון פנימי.

ועל ארבע טענותיו – בפוסט הבא.

פוסטים אחרונים

קבלו עדכונים בפייסבוק

השאר תגובה

אם הגעת עד לכאן, אשמח לחוות דעתך על הפוסט בשתי מילים (לא יתפרסם באתר)