יצאתי לניסוי שחשבתי שיצליח וחזרתי עם תהיות. כבעל הבלוג כאן, אני רוצה את היכולת לייצר תמונות לאורך זמן באותו סגנון, אבל לא רציתי סגנון מובחן
הרי הצרות בהייטקס לא נגמרות. תן-ביס או סיבוס?! אלה הצרות הקטנות. בימים שמגיעים למשרד, מגיע השליח, ויש קורונה ותו ירוק ומחסומי כניסה בבנין, מה שמתקמפל
"בחי'את יא מתי אולי תמצא כבר פיתרון לנושא של כביסות/יבוש/קיפולים טרטרת מעגלית שלא מסתיימת לעולם ומשום מה אין שום התקדמות משמעותית בתחום בעשרות השנים האחרונות.
תו ירוק? הגיע הזמן למסלול הירוק בזמנים של ערים אדומות, סגרים, ואיסורי התקהלות שונים, אין כמו הכבישים כדי לספר את הסיפור האמיתי.אם הכבישים ריקים סימן
וגם זה היה ב מגזין 'המקום' האחרון, במדור בו אני מדמיין את העתיד, והפעם על משלוחים מהירים, כי למה שלא נקבל כל חבילה באותו יום
"לו יהי" – המדור החדש שלי ב מגזין 'המקום' או כדברי העורך "ביקשנו מהטכנולוג שלנו, מתי הורוביץ, לחשוב בצורה שהוא רגיל לחשוב על החיים ולשרטט
יש לנו בעיה קשה עם סינתוז קול דיגיטלי, כלומר שהמחשב ידבר בקול שלי, או במונח המקצועי TTS. עוד לפני שנדרוש מהמחשב לדבר בקול זה או
היום גיליתי שחבר שלי לעבודה הגדיר את הסמארטפון שלו לצבעי שחור-לבן כדי שתהיה לו פחות משיכה לסמארטפון. הוא גם עוקב אחרי הסטטיסטיקות שימוש ויודע שהוא
מדברים כיום על האתגר לזהות דיפ פייק. אבל כשיצליחו לזהות באופן וודאי את הדיפ פייק. הבעיה עוד עלולה להיות הפוכה. הרי סביר להניח שבעוד 30
עולם הקולנוע והטלוויזיה די מוגבל היום לאנשים שנוח לצלם אותם. אבל ילדים?! הם כמעט לא קיימים, כי קשה לצלם אותם. וההשקעה ביצירה דיגיטלית כנראה לא