ממחרת השבת / ספירת העומר
המקראות: ויקרא, פרשת אמור וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם: כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם וּקְצַרְתֶּם אֶת
המקראות: ויקרא, פרשת אמור וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם: כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם וּקְצַרְתֶּם אֶת
[שכתוב מדיון שניהלתי באופן מעט תוקפני… הניסוח מצריך עריכה] לכאורה אנו מוצאים כמה וכמה סיפורי רמאות/צביעות אצל אבות האומה.האכן זה כך, או שעלינו להתעמק יותר
הגישה הרווחת היא שליצנות קשורה להומור, בדיחות הדעת, צחוק, שמחה. אך למעשה כל גישה שמבטלת את רצינות העניין ו/או טיעונים שכליים בשאינם היא ליצנות. הליצנות